פרישה, חושן משפט קנד:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 154:8
Open in the reader →1כתב הר"ר יונה כו' כ"כ נ"י בשמו ר"פ לא יחפור. הבא לפתוח בעלייתו פי' לפתוח חלון בעלייה שלו ונקט בעלייה דאילו למטה פשיטא דיכול לפתוח דהא בלא"ה צריך לאצטנועי מבני ר"ה שעוברים ושבים: ומ"ש אין יכול לפתוח אלא עד חצי ביתו נראה דחצי לאו דוקא קאמר דהא צריך להעדיף עוד קצת לרשב"ם בפתיחה זה נגד זה בחצר וכבר כתבתי דדוקא בפתוח לחצר שותפין ס"ל הכי אבל לחצר חבירו בעי ד"א ובעלייה שהיא בגובה הו"ל כחצר חבירו דדין ר"ה וחצר שוים הם אלא שקשה דא"כ להתוספתא הנ"ל היה הוא צריך להרחיק (ד"א) [ב"א] עודפות והשני שבא לפתוח ג"כ כנגדו ב' אמות עודפות והו"ל לרבי' לפרש ואפשר דמשום דרבי' ס"ל כהרא"ש דזכה מהפקר לא רצה להאריך. גם י"ל דחצי דוקא קאמר ובהרחקה כזו הכל מודים לסברת הרא"ש דכיון דר"ה הפקר הוא דא"צ למנוע הפתיחה כ"א עד החצי וכשחבירו שכנגדו יבוא לפתוח צריך להרחיק הוא כל השיעור וע"ל סי' ק"ס בדין שני גגין הסמוכין זה לזה. וכתב ב"י ז"ל כ' הר"י כו' ולקמן בסימן זה יתבאר שהרא"ש חולק עליו עכ"ל. ונראה ביאור דבריו הוא שהרא"ש לא כתב בהדיא שאין א' יכול לעכב כו' אלא מתוך מ"ש הרא"ש בתשובה הביאו רבי' בסמוך סעיף י"א מוכח כן שהרי כתב דכל דפתח ברשות זכה מההפקר אלא דפסק שם דשמעון א"צ להרחיק כיון דראובן פתח על אוירו ממש ולא היה שם דבר הפקר מעולם כיון דכל אחד דרכו לפתוח ולהוציא עלייתו וכמ"ש שם בפרישה גם בדרישה בסעיף זה ע"ש גם ראיה לזה ממ"ש הרא"ש ר"פ לא יחפור וכתבו רבי' לקמן סימן זה סעיף י"ז י"ח י"ט ע"ש ודוק. וראיה לזה שגם נ"י כתב דברי ר"י הללו וכתב עליהן ז"ל אבל הרא"ש כתב כו' עד והו"ל כזוכה מההפקר בח"מ סימן קנ"ד כו' מדכתב בח"מ כו' ש"מ דלא מצא זה מבואר בדברי הרא"ש אלא ממש"ר בשמו בסימן קנ"ד כ"כ (וא"ל שלשון המדפיס או המגיה הוא מ"ש בנ"י בח"מ סימן קנ"ד דהרבה פעמים מצינו שהביא הנ"י הח"מ) ושם בנ"י מבואר ג"כ דפלוגתת הר"י והרא"ש תלוי בפלוגתת ר"ש ורי"ף [ור"ח ור"ת ורש"י ורי"ף] דס"ל דאין המזיק יכול לקבוע היזק אע"פ שאין שם דבר הניזק (וכמש"ר בשמם בסימן קנ"ה סעיף מ"ז ע"ש) וכוותייהו סבר (הרי"ף) [הר"י] ור"ח ור"ת פליגי ע"ז וכוותייהו סבר הרא"ש ע"ש: אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב שאין כו' רבותא נקט דאפילו כשזה עומד כאן ומערער על פתיחתו אינו משגיח בו ופותח ע"כ. וכדברי רבי' יונה נמי רבותא נקט דאפי' כשאין שום אדם מעכב ומערער אפ"ה אנן לא שבקינן ליה כדי שישאר כו': הוה כזוכה מן ההפקר כו' פי' ואין השני יכול לפתוח אח"כ חלון כנגדו אבל יכול לבנות על קרקע שלו אע"פ שמאפיל לזה כגון שאין ר"ה רחב ד"א ועיין בדרישה ותמצא שזה מוכרח בכמה ראיות. ומיהו היינו דוקא כשבונה ברשות שלו אבל להוציא זיז לר"ה ולהאכיל על חבירו שהוציא כבר זיז בצידו בזה יש חיליק בין דרך להוציא זיזין או לא וכמ"ש בסמוך סי"א ז"ל אמנם צריך לדקדק ראובן שפתח חלונו ברשות זכה לאורו מן ההפקר ואין שום אדם יכול לסלקו ור"ל דאפילו לבנות כנגדו ולהאפיל אינו ברשותו [כו' ע"ש] והא דכ"ר בסל"א תשובה לגאון דאין שמעון יכול להגביה כותלו ברשותו ולהאפיל על חלון ראובן שכנגדו שאני התם דמיירי דחלון דראובן היה בנוי קודם שקנה שמעון בית כנגדו וכמ"ש שם בדרישה ע"ש ודוק: