פרישה, חושן משפט קנה:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 155:8
Open in the reader →1מי שהיה לחבירו כותל כו' משנה שם בר"פ לא יחפור: ובא הוא ליתן בסוף גבולו גפת או זבל כצ"ל ובא בוי"ו וע"ש בפירש"י הטעם: וחול לח טעמו משום דלחלוחית החול מפסיד הכותל אבל לא משום דמוסיף הבל אע"ג דלענין שבת תנן דאין טומנין בחול בין לח בין יבש משום דמוסיף הבל וכתבו רבינו לענין הטמנה בא"ח ר"ס רכ"ג ע"ש הא קאמרינן שם דף י"ט דחול כשנותן לתוכו דבר חם כגון קדירות חמין בע"ש מחממי להו ומוסיפים בהו הבל ובקרירי כגון כותל זה קריר ליה החול טפי. וזרעים אמרינן בגמרא דצריך להרחיק אפילו לא חרש אלא כמפולת יד שחופר במרא ואינו מעמיק בעומק המחרישה שהוא ג' טפחים. וטעם איסור זרעים פירש"י משום שמחלידין הקרקע ומעלין עפר תיחוח ומתמוטט קרקע יסוד הכותל לצדדין וכן מחרישה. ומחרישה אסרי' אפילו בלא זריעה כגון ששורש לאילנות: או סד בסיד פי' בחדא מינייהו סגי בהך בבא ולא איבעייא בגמרא כ"א ברישא בהרחקת בור וכמ"ש בסמוך. והאי או סד בסיד דכ"ר לא קאי אלא אגפת וזבל כו' ולא אזרעים ומי רגלים ומחרישה וכן הוא במשנה ר"פ לא יחפור וגם בזרעים ומחרישה לא שייך סד בסיד שלהתמוטטות היסוד אינו מעלה הסיד שבצד הכותל וכ"כ הב"י ועיין בב"י מ"ש בזה עוד ודבריו מגומגמים טובא כמ"ש בדרישה סי"ב ע"ש: