פרישה, חושן משפט קנז:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 157:13
Open in the reader →1ואפי' שנפל כולו כו' כן הוא בגמרא דאל"כ ק' פשיטא וכתבו התוס' במשנה דאכתי המקום פשיטא דיחלוקו אלא איידי דנקט חלוקה אאבנים נקט נמי חלוקה אהמקום עכ"ל ורבי' ג"כ ל' המשנה נקט גם י"ל דה"פ שהמקום הוא עדיין של שניהן בודאי כן האבנים שהיו על המקום נשארו בחזקת שניהן וכן צ"ל ג"כ לעיל בס"ס קמ"א וכמ"ש שם: והכניסם לרשותו שלא בעדים האי שלאב עדים קאי ג"כ אשלפניו שנפל לרשותו שלא בעדים וקמ"ל דל"ת ליהוי נאמן לטעון לקוחים הם בידי שמכרת לי חלקך שהוא מוחזק בהן כשאר מטלטלין שנמצאו ביד ראובן דאף שמביא שמעון עדים שמכירים אותן שהיו של שמעון ושמעון טוען השאלתים או הפקדתים בידך דמהני ליה חזקתו ונאמן לומר לקוחים הם בידי הא נמי יהיה נאמן לומר לאחר שנפל המחיצה לרשותו קניתי חלקך והכנסתים לרשותי משא"כ שהיו עדים שנפל לרשותו או שפינם לפני עדים מיד אחר הנפילה לרשותו ועכשיו רואין האבנים בידו דהו"ל כעדים וראה דמבואר בסי' קל"ג וע"ב דא"נ לומר לקוחין הם בידי: ומש"ר ושהו ברשותו זמן רב פי' והו"א דאף דאמרי' שותפין לא קפדי אהדדי מ"מ אין מדרכן לשהות כ"כ זמן רב אפ"ה א"נ לטעון לקוחין הן בידי מטעם דכיון דהאבנים לפנינו ומכירין אותן שהן מזה הכותל אמרי' שותפין אלו לא קפדי אהדדי אפי' בזמן רב כזה וכ"ש דא"נ לטעון אני בניתי לבדי דהו"ל נמי מגו במקום חזקה דחזקה הוא דהכותל היה של שניהן ועד"ר דשם הוכחתי זה דרבי' ס"ל דא"נ אפי' כששהו בידו זמן רב לומר לקוחין הוא בידי וכן מבואר ברי"ף ורמב"ם והרא"ש והג"א (ולא כ"ר) [ואף שכ"ר] מיד אחר זה ז"ל ואפי' שאין בו דין חלוקה אינו יכול לומר לא נתרצית אלא ע"מ שאבננה הכל מ"מ לא מיירי מטענה זו לחוד דא"כ לא הו"ל לסתום מתחילה אלא שרבי' קאי שם מאין בו דין חלוקה דבו שייך שפיר לומר גם בטענה לא נתרצית וכלל שם כל הרבותא יחד ועיין באשר"י שכתב האי ואפי' אין בו דין חלוקה כו' אפי' המשנה קודם קושיית פשיטא וגם מוכח סברא זו שכתבתי ממש"ר ז"ל וכתב הר"י דוקא שהאבנים ניכרים כו' [משמע] דוקא כשהאבנים ניכרים או אפי' בטענת לקוח בידי א"נ אפי' בשהו זמן רב אבל כשאינן ניכרים נאמן דל"ת כו' ואף שהר"י אדברי הגמרא קאי מ"מ רבינו שהביאם וכ' ודוקא כו' צריכין לומר שמביאן אדבריו הנ"ל וכתבם בלא פלוגתא כ"א לפרש דבריו הנ"ל ומשה"נ אמר דכשאין האבנים ניכרים דנאמן לטעון לקוח במגו שיכול לומר אינם מאבני זה הכותל ול"ק דנאמן בחזקתו שהרי שהו בידו זמן רב אלא ס"ל דלא מהני ועד"ר דשם בארתי יותר: ואין כאן מגו במקום חזקה פי' חזקה שלא עשה הכותל לבדו כיון ששותפו היה מחויב לסייעו דבמה שטען שלקח האבנים אינו מכחיש החזקה שהרי מודה לו שסייעו אלא שחזר וקנאה ממנו: