פרישה, חושן משפט קנז:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 157:9
Open in the reader →1וטוען חבירו מחלת לי כו' פי' ואין לו עדים אלא שטוען מכרת או מחלת לי והיה לי עדות או ראיה ע"ז ויש לו שני חזקה וקאמר דהאמת אתו דאהא לא סמכינן ר"ל דטעמא דכל מקום שמהני חזקה ולא אמרי' אי קושטא קאמר היכן שטרא היינו משום דכיון דשבק לו להשתמש בשלו ג"ש בלא ערעור ומחאה תו לא מזדהר בשטרא וא"כ הכא שיש לו אמתלא למה לא מיחה הו"ל לזה לאזדהורי בשטרא ואפי' למחילה דא"צ קנין מ"מ עדים או כתב הודאה ממנו מיהו צריך שלא יכפור המחילה והו"ל לזה לאזדהורי בעדיו ליקח מהן כתוב וחתום או בשטר הודאה ממנו וק"ל. ולא כב"י שפי' שלא מיחה י"ל כיון שראה ושתק ודאי מחל וכתב דזהו דוקא להרמב"ם אבל להרא"ש ל"מ וכתב שדברי הרא"ש הללו צ"ע ולפעד"נ דהאי פי' שכתבתי פשוט הוא ולק"מ. והשתא א"ש במ"ש וטוען חבירו מחלת כו' דלהרא"ש בעינן טענה משא"כ להרמב"ם דאנן טענינן ליה דמדשתק ידע ומחל ליה ודוק: כגון מי שיש לו חלון כו' מה"ט משמע להדיא דלהרא"ש בחלון לעולם הוה חזקה אפי' אם הוא באופן שא"א שלא יזיק מטעם דהו"ל לזה למחות כיון שהמחזיק מזיק ואינו ניזק ואפי' לטעמא בתרא נמי דינא הכי והיינו כמ"ש בסי' קנ"ד סי"ג ע"ש: לאו היזק תדיר כו' פי' אפי' אם הוא באופן שא"א שלא יראה תמיד בהליכתו בביתו מ"מ אין הליכתו לפני החלון והיזקו תדיר כ"כ כמו הליכתו והיזקו בחצר: ומ"ש שלאורה הוא עשוי כו' ר"ל לאפוקי אם עשהו להסתכל ממנו בכיון דמיקרי תדיר כצ"ל לפי מ"ש בסימן קנ"ד ע"ש ודוק: