פרישה, חושן משפט קנח:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 158:1
Open in the reader →1ובאין לחלוק אם יש בה כו' דין חלוקה דגינה הוא שיגיע על כ"א שיעור שיוכל לזרוע עליו חצי קב וכמ"ש בסי' קע"א וגם בסי' רי"ח ואף ע"ג דיש בה דין חלוקה כ"ר ובאין לחלוק ור"ל דכ"א מהן שירצה לחלוק יכול לכפות לחבירו לחלוק ולעשות כותל ביניהם וכמ"ש בסימן קנ"ז ובר"ס קע"א אפילו אגינה ושדה: מחייבין אותו לגדור כו' כצ"ל אותו וכן הוא ל' המשנה מחייבין אותו וכ"כ רבינו בסמוך אין מחייבין אותו דודאי אין מחייבין את שניהן כשנתרצו שלא לעשות מחיצה מיהו גם גירסת אותם מצינו לפרש דר"ל כ"א משניהן מחייבין א' לחבירו וק"ל: דמסתמא הוי כמקום שנהגו כו' בחידושי רמב"ן כתב ז"ל ותמיהני אי משום שאסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה מאי חומרא דגינה מבקעה ושמא דרך בני אדם להפסיד בזרעוני גינה יותר מבקעה או מפני שכל ימות השנה יש שם זרעים משא"כ בבקעה אלא בשעה שעומדת בקמותיה או מפני שיש בה אילנות ונחמדין למראה וטובים למאכל ונפשו של אדם מתאוה להן יותר מן התבואות עכ"ל וזה הטעם שייך נמי למ"ד דגדר הגינה אינו אלא משום שיהא נתפס כגנב דבגינות יש אילנות טובות וראוין לאכול חיין צריכין שמירה יותר מגניבה מבקעה שהוא שדה לבן וק"ל ומדלא כ"ר שיעור מחיצה זו שהיא ד"א ואדרבה מביא על זה דברי הרמב"ם דכתב בי"ט סגי משמע דהכי ס"ל ומש"ר בסמוך בסעיף ז' ז"ל ה"מ בגדר שבינו לבין חבירו משום היזק ראייה ביארתי שם ע"ש: