פרישה, חושן משפט קס:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 160:1
Open in the reader →1גג הסמוך כו' האי הסמוך ל' הגמרא הוא כמ"ש בדרישה סי' קנ"ט ור"ל גם כן שהן סמוכין במשך זה אצל זה דאל"כ לא יצטרך בעל החצר לעשות מחיצה גבוה י' מטעם דיהא נתפס כגנב דבלה"נ יתפס כגנב כשהן רחוקין זה מזה וגם שוים בגובה דאל"כ איצטריך לעשות מחיצה גבוה י' כדמסיק (גג) וגם קמ"ל דאע"ג דבשני גגין הסמוכין אין היזק ראייה וכמש"ר בסי' שקודם זה וחצרות הסמוכין יש בהן היזק ראייה ואין בעל החצר מזיק לבעל הגג והטעם משום שתשמיש של גג [אינו] קבוע ובעל החצר משתמש ואינו נזהר מבעל הגג שסובר שאינו שם ולפעמים שהוא שם ורואהו אבל בעל הגג כבר יודע שבעל החצר קבוע בחצירו ונזהר הוא מלעשות שם דבר צניעות: צריך לעשות ביניהן מחיצה ד"א וכל המחיצה עומדת על קרקעית גבול דבעל הגג וכן הוא בהדיא בר' ירוחם נתיב ל"א ריש ח"ו וכן משמע בדברי רבינו בסמוך והטעם דכיון דכדי שיהא נתפס שייכא בבעל הגג כמו בבעל החצר ויש לו יתר שמזיק גם בראייה ול"ד לשני חצירות דבסמוך ס"ג דהתם שניהם שווים ממש דכל א' מזיק הוא לגבי חבירו וק"ל: אלא כפי מה שיגיע חלקו למחיצת י"ט נראה דאם הגג גבוה י"ט א"צ בעל החצר לסייעו כלום דהא נתפס כגנב על הגג ואין בעל הגג יכול לומר ע"י בנין ביתי וגגי נפטרת מבנין י"ט דהא הגג ובית שכבר בנה לא בנאו בשביל הסתלקות היזק אלא כדי לדור בו (ס"א) וממילא אם הגג גבוה ו' טפחים אין בעל החצר נותן לו לסייעו לבעל הגג אלא כדי בנין ד"ט וכמש"ר בסמוך בדין אם היה חצר גבוה וזה היה פשוט בעיני רבינו ולא הוצרך לכתבו בסמוך אלא דבעי ללמדנו שם דבעל הגג צריך לבנות מלמטה וגם מלמעלה ד"א והכל על קרקעו ואין בעל החצר צריך ליתן לו להוצאת הבנין י"ט (ולפי) [אלא לפי] הערך ודוק: