פרישה, חושן משפט קסג:יא
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 163:11
Open in the reader →1(יב) ה"ג ולא עוד אלא דמלכא לא טרח כו' וכן הוא בס"י וכ"כ בחידושי רמב"ן וה"ק ל"מ אם אמר המלך בפירוש לעבדיו שיגבו מכל נפש ונפש בפני עצמו סך כך וכך או שעל כל נפש ונפש יביא סך כך וכך אל הגיזבר דאין עמי הארץ פורעים בשביל הת"ח שהרי אם לא יתן המלך יתפוס אותו ויקח ממנו אלא אפילו אם הציבור גובין ביניהן אחר שתפס הגזבר מאחד מהן כסף הגלגולת המגיע על כל כ"א דלפעמים מלכא לא טרח כלל לגבות מכל יחיד ויחיד אלא אומר כך וכך גלגולת יש בכם נמצא שעולה לו מכס סך כך וכך ובאותה סך תפס את היחיד על כולם גובין גם בזה מת"ח כיון דס"ס גובה לפי מנין הנפשות ובירר דבריו שגובה כסף גלגולת דכל אחד וכן הוא בחידושי רמב"ן: ומ"ש ותופס מא' כו' כדיניה דקדק לכתוב כדיניה משום דקיי"ל בעלמא דאין אדם נתפס על חבירו וכמו שכ"ר בסימן קנ"ח של"ת גזילה איקרי והוי פטורים קמ"ל דהוה דיניה הכי וכמש"ר לקמן סימן שפ"ט ע"ש: וכן כתב ר"ח כל אלה כו' פירוש אגמרא קאי וד"ל כל אלה המאמרים דאמרו דאין לוקח מס מת"ח פי' ר"ח דמיירי כגון כו' ב"י ע"ש ובחידושי רמב"ן שהביאו: כגון שיש עליהם דבר קצוב כו' עיין בב"י מ"ש בזה: ואינו נראה לא"א הרא"ש ז"ל כו' כ"כ הרא"ש בתשובתו כלל ט"ו דין ז' והביאו ראיה לדבריו מתשובת הרמ"ה שכתב ז"ל ואפילו המס הקצוב על כל איש ואיש בפני עצמו הציבור חייבין לפרוע משלהם המסים הקצוב על הת"ח כדי לפטור דהא כרגא שהוא כסף גלגולת אקרקף גברא מונח כדאמרי' בכמה דוכתי ואמרו רבנן פטירי ואי לא משלמי ציבור עלייהו מדידהו היכי יכולין למפטרינהו מבי גנזא דמלכא אלא ש"מ דמיחייבים ציבור למפרע עלייהו ממונא דנפשייהו לבי גנזא דמלכא עכ"ל מבואר מלשון תשובה זו דפליג אפילו אבבא קמייתא של הרמב"ן שהרי כתב היכי יכולין למפטרינהו מבי גנזא דמלכא משמע שתבע המלך מהן בפרוטרוט וגם בלא"ה כפל לשון ל"ל ומבואר עוד מזה דמש"ר אלא בכל ענין פטור דל"ד פטור קאמר דהא חיובי נמי מיחייבי ציבור לשלומי בעדו אלא משום דבגמרא אמרו דת"ח פטורין ממסים נקט הכי ור"ל בכל ענין אמרו חכמים שהוא פטור וממילא נשמע שהקהל יתנו בעבורו דאם לא כן איך יפטור מגבאי המלך והטעם שפטור אפילו מזה לפי שכל הפורעניות באין בסיבת ע"ה ובסיבתם בא לו ג"ז שתבע ממנו המלך מסים וגם ממה שהעתקתי נלמד שמש"ר וכ"כ הרמ"ה כו' הו"ל כאילו כ' ושכ"כ הרמ"ה כו' ור"ל הרא"ש כתב שפטורין מכל והביא שם ראיה מדברי הרמ"ה שכ"כ בהדיא ושחייב הציבור ובלא"ה יש לדקדק כן מלשון הרמ"ה שכ"כ כאן בשמו מדכתב חייבין למפרע עלייהו דלשון עלייהו משמע שתבעם הגזבר עצמו דאל"כ בעבורם הול"ל גם יש לדקדק כן ממ"ש ממונא דנפשייהו דהוא יתירא משמע אפילו מכסף גלגולת שתבע גבאי המלך מנפשם בפרוטרוט חייב הציבור למיתן בעבורם: ואפילו שהת"ח עשירים כו' אין זה לשון הרמ"ה אלא לשון רבינו ועד"ר: וכ"כ הרמב"ם נראה דאדסמוך ליה קאי שגם רמב"ם כתב שאפילו אם ת"ח עשירים הרבה יתנו הקהל (הרבה) בעבורם והוא מפירוש המשניות פ"ד דאבות ע"ש ועבד"ר: