פרישה, חושן משפט קסד:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 164:1
Open in the reader →1הבית והעלייה שהיה של שנים תיבת שהיה מיותרת היא וגם אינו במשנה ובלשון רש"י ונראה דצ"ל שהן של שנים ודין זה כתבו הרמב"ם ג"כ בפ"ד מה"ש ועד"ר שם כתבתי בשם ב"י ראיות הרמב"ם לריש דבריו מהגמרא ומש"ה כ"ר סתם מפני שהוא מוסכם לד"ה: בעל העלייה כופהו פי' בחרמות או יורדין לנכסיו אבל לא שייך כאן שירד למטה וידור אצלו שהרי נתקלקלו הכתלים ואינו ראוי עוד לדירה וע"ל ס"ו ועד"ר: יתקננו בעל העלייה אם ירצה ר"ל ברצונו תליא אם ירצה יתקננו ואם ירצה ידור כך ולא שייך כאן עכ"פ יכפה אותו דלמה יכריחנו והלא הבית שוה יותר כשאין עלייה ע"ג וכ"כ המ"מ פ"ד דשכנים ופשוט הוא ולא בא אלא לאפוקי שאין בע"ה חייב לתקנו: והתקרה בעצמה כתב הרמב"ם כו' בפ"ד דשכנים כ"כ והטעם כ"ר אחר זה ז"ל לפי שיאמר כו': והמעזיבה חייב כתב המ"מ שם בפ"ד דמבואר בדברי הרמב"ם דדוקא בשותפין ס"ל הכי אבל בשכירות ס"ל דתחתון נותן הכל וטעמא דמילתא דבשותף אין התחתון חייב רק להעמידו בקרקע והתקרה הוא קרקע שלו ומיד שהעמידו בקרקעות אין לעליון עוד שום שיעבוד על התחתון אדרבה הוא מיחייב לעשות מעזיבה בשביל התחתון כי היכי שאם ישפוך למעלה מים דקיימי במעזיבה ולא ירדו מיד למטה דאל"כ הוה גירי דיליה אבל משכיר מיחייב ליתן לשוכר בית שיהא ראוי לדירה חזק וקיים וקי"ל כרבנן דמעזיבה אחזוקי תקרה הוא לפיכך התחתון חייב לעשות הכל: לפי שיאמר כו' זהו טעם על שהתחתון חייב בתקרה אף ע"פ שהוא קרקעיתו של עליון והתחתון אצלו (וכמ"ש בסמוך בשם הרא"ש) אבל לפטור התחתון ממעזיבה לא איצטריך טעמא דכיון שהעמידו על קרקעיתו פשיטא דלא מיחייב ליה תו מידי ובמ"ש נטלתי אני עליה כו' פירוש מסתמא מתחילה כשחלקו היה דעתם כשם שהתחתון יושב לעולם בלי שום הוצאה בקרקעות הבית כך יושב העליון בעלייה בתקרת הבית בלי שום הוצאה ומש"ה א"צ בעל העלייה לסייע לו בהוצאה כלום: