פרישה, חושן משפט קע:ג

1אמת המים פירוש נהר שנמשך והולך על פני השדות ומפני שיש לדקדק בדברי רבינו שהם נראים כסתרי דברי הגמרא והרי"ף והרא"ש והרמב"ם ע"כ אעתיק לשון הגמרא ואפרשהו קצת בפרישה וקצת בדרישה בס"ד ומשם תראה ותעמוד על ביאור דברי רבינו והוא זה פרק הניזקין (גיטין דף ס') גרסינן איתמר בני נהרא כו' [עב"ח שהביא כל לשון הגמרא] בדמיזל כ"ע ל"פ (וכתבו התוספות ז"ל אפילו נהר קטן שמימיו פוסקין כל הרוצה לדלות ידלה כיון שהנהר מושך כפשטו עכ"ל וגם רש"י פי' שם במיזל שדולין ממנו דרך הילוכו ולכאורה היה נראה לדקדק מלשון רבינו והר"ן דלא הזכירו לדלות אלא כתבו סתם שהנהר היה הולך ע"פ השדות שס"ל שהנהר משקה השדות דרך הילוכו באמצעית השדות או קרוב להן ומתיישב יותר מ"ש ומשקין ע"פ הסדר אבל אינו מוכרע) כי פליגי כו' [עב"ח] ואשקיה בהנדיזה (פירש בערוך סתום בורך ונשקה בשוה בדוולא) קמ"ל ע"כ ונראה דמ"ש בדמיזל כ"ע ל"פ ר"ל דאפילו רב דאמר תתאי שתו ברישא מודה בהא דאין התתתונים יכולים לעכב על העליונים מלדלות עד שישקו הן תחילה אף שהנהר קטן ויפסק וכמ"ש התוס' הנ"ל וגם רבינו שכתב ז"ל ואין אחד מהן יכול לעכב כו' כאילו אמר ואין התחתונים יכולים לעכב על העליונים מלדלות כו' אלא כל א' משקה ודולה מהאמה כשיורד המים ובא כנגד שדהו אבל אין לפרש לשון הגמרא דמ"ש כ"ע ל"פ דר"ל דגם שמואל מודה דאין העליונים יכולים לעכב על התחתונים מלדלות עד שישקו הן תחילה דהא מסתמא התחתונים אינן דולים עד שירדו המים מכנגד שדות העליונים ובאין נגד שדיהן דהתחתונים ואז אין קפידא לעליונים בשאיבת התחתונים וק"ל. גם מ"ש כ"פ במיסכר כו' פי' הכי דכשבא אחד מהעליונים לסכור הנהר שלא ירדו המים למטה ולהמשיך הנהר על שדותיו ולמלא בורות שלהן ואח"כ רוצה לפתחו ותחתונים מעכבים לומר שלא תסכור אותו עד שנשקה גם אנחנו ונדלה כל אחד לפני שדהו בהא פליגי שמואל אמר עילאי שתו מיא כו' כלומר הדין עם העליונים דכיון שהם מקורבים טפי יכולים לסתמו ולסכרו כנגד שדותיהם ורב אמר הדין עם התחתונים שיכולים לעכב על העליונים מלסתמו עד שישתו הם ברישא משום דאמרי נהרא כפשטא ליזיל וכנ"ל מוכח מדברי התוספות הנ"ל שכתבו אמ"ש בגמרא בדמיזל כ"ע ל"פ ז"ל שאפילו הנהר קטן כו' דהיינו סברא שנאמר שהתחתונים יעכבו על העליונים ולא כתבו ג"כ סברא הפוכה לומר מכחה דהעליונים יעכבו על התחתונים וגם מוכח כן מל' רש"י דפי' אמ"ש כ"פ במיסכר וז"ל ורוצים העליונים לסכרו כו' והתחתונים מעכבים כו' ולא פי' איפכא ש"מ דס"ל כמ"ש דאין סברא לומר שהעליונים יעכבו על התחתונים מלסכרו מאחר שנעבר המים מנגד שדותיהן ופריך על רב ממתני' דקתני בור הקרוב לאמה מתמלא כו' וקס"ד דמתני' ה"ק בור הקרובה ועליונה לאמת הנהר היא קדומה למלאות מהנהר שהעליון עליון קודם וסותם פי הנהר וסוכרו עד שממלא בורו ולא אמרינן נהרא כפשטא ליזיל וקשיא לרב אבל ל"ק לשמואל ממתני' דקתני דאין בה אלא מפני ד"ש די"ל דשמואל נמי דקאמר עליונים שתו מיא ברישא מפני דרכי שלום קאמר ואף שאמר טעם דאנן מקרבינן טפי היא היא וה"ט דהמים הם הפקר לכל וכדי שלא יבואו לאנצויי תקנו שהעליונים ישתו ראשונה מפני ד"ש וכן פירש"י שם במשנה דומיא דהא דתני שם בהדיא כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום שלא יבואו לאנצויי לומר כל א' אני קורא ראשון אבל על רב קשה ומשני שמואל אליבא דרב דבור הקרוב דקתני במתני' ר"ל שהיא קרובה ממש שהאמה עוברת על פניה ומתמלאה ממילא בלתי שיסתום הנהר ומיירי בבור שהוא כרויה כבר קודם שהעבירו שם האמה רשב"א. ומש"ר ימלא בורו ל"ד אלא ר"ל יניח בורו עד שתתמלא וכלשון המשנה מתמלא ראשון וס"ל לרבינו דאפילו אם התחתון אלים ויכול לגבור על העליון אפ"ה לא יסתום לבורו דעליון בכה"ג. גרסינן התם אמר רב הונא בר תחליפא השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כד"ג וכתב הרא"ש אף ע"ג דקיי"ל הלכתא כשמואל בדיני פר"ח ז"ל משום דשמואל תרגמה להא דרב להכי נפק מהך כללא ע"כ. ובזה דברי רבינו מבוארים דכתב אמה המושכת כו' עד ואין אחד מהן יכול לעכב והוא מה שכתוב בגמרא בדמיזל כולי עלמא פליגי ורצה לומר שאין התחתון יכול למחות בהעליון וכמ"ש ואח"כ כתב דאם בא אחר לסתום דכל דאלים גבר ולא חילק בין אמה הסמוכה לבור ובין לבני נהרא אלא בכולן שוה אחר דבא לסתום הויא דינא דכל דאלים גבר וגם מדלא חילק בין מיצעי לבין עליונים ותחתונים שיש לכל אחד מהן טענה כדרב או כדשמואל מה שאין כן מיצעי ש"מ דס"ל לרבינו דאפילו במיצעי אמרינן כד"ג והטעם כתבתי בדרישה ע"ש ואח"כ סיים וכתב דאם האמה עובר ע"פ בורו דאחר דאין צריך לסתמו ר"ל אף אם גבר מהם אחד מהאחרים ולא חילק בה ג"כ אלא סבירא ליה דאפילו בורו דבני נהרא דאינן סמוכין כ"כ להאמה אף ע"פ כן דינם הכי ודוק ועד"ר מ"ש עוד מזה: