פרישה, חושן משפט קעא:יז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 171:17
Open in the reader →1(יח) ואם אין בחצר אלא ג"א כו' זה פשוט דלא איירי רבינו כאן בחצר דנכנסין ויוצאין ממנו לבית ומבית לתוכו ולר"ה דבזה כבר כ"ר בס"ח דבחצר כזה צריכין להשתמש בשותפות דאל"כ היאך יכנס לביתו ואע"ג דשם לא איירי מדין גוד או אגוד אלא משימוש לזמנים או להשכירו מ"מ זיל בתר טעמו דשייך ג"כ בגוד או אגוד אלא אף כשיש להן מקום לצאת וליכנס בו מ"מ מסיק רבינו דלא אמרינן בכזה גוד או אגוד ועד"ר: כתב הרמב"ן כו' כן כתב בחידושיו בפ"ק דבתרא בד"ה וגוד [או אגוד נמי שומעין לו ומסתבר דאית ביה דינא דגוד או אגוד כיון דהשתא] נמי לא חזי לדירה לא למר ולא למר: ולא נהירא דמצי כו' עד וא"א הרא"ש כתב דבחצר לא שייך כר המשך לשון רבינו לכאורה נראה דכך הוא דברי הרמב"ן שס"ל שיש לחצר של ג"א דין גוד או אגוד זה עכ"פ ל"נ משום דמצי למימר כו' אלא אם נדון ביה מידי לבטל שותפות היה נראה כדעת הרמ"ה שיחלוקו אלא שלפי מ"ש הרא"ש טעמא דבחצר ליכא גוד או אגוד משום ששייך לבית ואינו עומד לפי אותו טעם ג"כ נראה שאין כופין זא"ז לחלוק אלא יעמדו יחד בשותפות ואע"פ שהרא"ש לא פי' דבריו דמיירי אפילו בחצר של ג"א מ"מ מסתימת דבריו וגם לפי טעמו נראה דגם באין בו אלא ג"א מיירי מיהו י"ל דמש"ה לא רצה רבינו לכתוב דברי הרא"ש לפלוגתא אדברי הרמב"ן כיון דהרא"ש לא גילה דעתו בפירוש דאיירי גם בחצר שהוא פחות מד"א רק לבסוף כתב דא"א הרא"ש כתב כו' משום דמשמעות דבריו הוא בכל ענין וכמ"ש ומש"ר בסי"ו בחצר של ז"א שיכול ראובן כו' אי חצר שם דוקא קאמר נמצא דהרא"ש זה פליג עליה ג"כ והו"ל לכתוב הפלוגתא שם אם לא שנאמר שהרא"ש לא גילה דעתו ויכול להיות שדוקא בחצר שיש בו ד"א קאמר ומשום דיש בו כדי לאחד ופעמים ישתמש בו זה ופעמים זה וכמ"ש ודוק ועי' מ"ש עוד בדרישה בזה ושם נתבאר דתמיהת ב"י על דברי רבינו אינה תימה כלל: ומ"ש וטענה נכונה היא כלומר ושומעין לו לטענה זו: ומ"ש וא"א ז"ל כתב כו' בפ"ק דב"ב כ"כ: