פרישה, חושן משפט קעא:לו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 171:36
Open in the reader →1והרמב"ם כתב כו' שם בפ"א דשכנים כ"כ ונראה דהמשך דברי רבי' כך הוא מתחילה כתב דהר"י הלוי כתב דבלקוחות לא אמרינן גוד או אגוד ושהרא"ש הסכים עמו בלקחו לדור בו וגם דברי רבי' האי יש לפרש כן וע"ז מסיק וכתב אבל הרמב"כ. כתב דבשכירות כמי אניתא דמיא דגוד או אגוד ור"ל ומזה נלמד דס"ל דאפילו לא היה להם בית דירה וקנאוה בתחילה לדור בו אפ"ה אית בו גוד או אגוד שהרי טעמיה דשכירות ע"כ הוא כמ"ש הרשב"א בתשובה כיון שהם שכרו סתם יכול לומר כששכרתי סבור הייתי שאוכל לקבל להיות שותף עמך ועכשיו איני יכול לקבלה וה"ה בלקוחות גם מדכתב השוכר מחבירו מקצת כו' משמע להדיא שאין לו בית כלל ועכשיו הוא בא ועשה שותפות עם זה בחצר שאין בו דין חלוקה ואפ"ה יכול לומר גוד או אגוד ולכן כ"ר והרמב"ם כתב לפלוגתא ועד"ר: השוכר מחבירו מקצת חצר כו' פי' בכל החצר אין בו כדי חלוקה לשנים כגון דלית ביה ארבע על שמונה זולת מה שהוא מלפני הפתח כמש"ר ר"ס קע"ב ומאותו החצר השכיר ראובן לשמעון מקצתו יכול זה שאין בידו שיעור ד"א לומר להשני או שכור כו' ואם שכר החצי נמצא דאין ביד שום אחד מהן ד"א יכול כל אחד לומר להשני או שכור כו' וק"ל: ותימה היאך יחלקו כו' והב"י כתב ז"ל אין כאן מקום תימה דאי איכא היזק ראייה אטו מפני שאינו שלו אלא בשכירות יהא חבירו ניזק בראייתו ודברי הב"י תמוהין הן בעיני שאדרבה מכח זה מתמיה רבינו על הרמב"ם שכתב דבלית ביה דין חלוקה אמרינן ביה גוד או אגוד וביש בו דין חלוקה חולקין וגם ביש בו דין חלוקה הול"ל בזה גוד או אגוד כיון דאינן יכולין לחלקו במחיצה ובלא מחיצה א"א להן לדור יחד כיון דמזיק א' לחבירו בראייה ואף שס"ל דבחצר לא אמרינן גוד או אגוד כמ"ש בסי"ח א"כ באין בו דין חלוקה נמי לא הול"ל דיש בו גוד או אגוד ולסברתו דהרמב"ם כתב כאן דין גוד או אגוד בחצר באין בו דין חלוקה הקשה דגם ביש בו דין חלוקה הול"ל כן וע"ש וזה ברור בכוונת רבינו וע"ל בס"ס שי"ו שכתב רבינו בשם הרא"ש ג"כ דבכה"ג א"א להן לחלוק ע"ש ודוק: