פרישה, חושן משפט קעג:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 173:1
Open in the reader →1כל דבר שנתרצו שותפין כו' עד חוץ מכתבי הקודש כו' משנה פ"ק דבתרא ד' י"א ע"א: משום ביזיון כו' היינו דוקא לספרים דידהו דהוה כתובין בגליון כס"ת דידן וגנאי הדבר לחתכן רש"י ועי' ד"מ: בד"א שהן בכרך אחד כו' מימרא דשמואל שם דף י"ג ע"ב: אבל בב' כריכות פי' והם שני עניינים דומיא דכרך א': חולקין פי' כשנתרצו שניהם הא לא"ה יכול למימר אנא בעינא תרווייהו כמו שאין יכול לומר גוד או אגוד מה"ט וכן הוא בהדיא שם בגמרא: ואם הם ב' עניינים אין בהם דין גוד או אגוד פי' גוד אתה זה ואני האחר או איפכא וע"ז מסיק בטעמו משום דתרוייהו צריכין להאי ולהאי וכן כתב רבי' בסימן קע"א סכ"ב ושם מסיק וכתב עלה בשם הרמ"ה דה"ה אי בעי למימר גוד תרווייהו או אני אגודם אין שומעין לו מטעם אחר דיאמר לו כ"א מספיק לי ושם כתבתי דאם א"ל ממ"נ או גוד א' איזה שתרצה ואני השני או גוד תרווייהו ותן לי חלקי במעות או אני אתן לך דשומעין לו ע"ש ורבינו קיצר כאן ולא נקט אלא לשון הגמרא דקאמר שם דף י"ג אדין ב' שפחות הנ"ל דשאני התם דלמר מיבעי ליה תרווייהו ולמר מיבעי ליה תרווייהו ומשמע התם דה"ט נמי איכא בשני כריכות וכאשר יתפרש ל' הגמרא לדעת הרמ"ה יתפרש גם כן ל' רבינו ולהכי דייק רבינו וכתב כדפי' לעיל בסימן קע"א לרמז לך על דברי הרמ"ה: אמרינן בהו גוד כו' פי' גוד זה ואני האחר או איפכא ונ"מ אם הא' יש לו צד טובה מהשני (דכ"ל) [דצריך] ליתן לו חלקו בהמותר בדמים: