עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, חושן משפט קעד:ג

פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 174:3

Open in the reader →

1אולי יפול חלקי באמצע ויהיה שמור יותר כו': לנגר קטן כו' פי' יאור קטן מתייבש לפעמים ואינו טוב כנהר וכבר כתבתי דדוקא בכה"ג דזה נהר וזה נגר הוא דחיישינן ולא כששניהם שוין: וכן אם יש כו' אצל א' מהם פי' שאומר שיחלקו כל שדה ושדה לשנים ע"פ ארכן דלהטיל גורל בין שני החלקים כל שדה ושדה בפני עצמו וכזה? כדי שיגיע לו לפחות חצי חלקו אמיצריה שומעין לו ולא שייך כאן מעלינן ליה כו' כיון שאינו מבקש ליטול אלא ע"פ גורל שחלוקה ע"פ גורל דין הוא וכמ"ש לעיל כנ"ל. אבל א"ל דמ"ש וכן אם יש לא' שדה אצל כו' ר"ל שכל ג' השדות עומדות בשורה א' כזה חדא דא"כ קשה דהא אף אם יחלקו כל א' אפשר שלא יפול שום א' מחלקיו אמיצרי'. ועוד דא"כ אינם צריכין לחלוק כל שדה לשנים אלא יחלקו השדות לארכן לשני חלקים כזה? (דאם יוליד המחרישה ע"פ אורך שתי השדות יהיו שתי שדות כבראשונה אלא שמתחילה היו בצורות מרובעות ועכשיו יהיו ארוכות וקצרות) ויטיל גורל בין ב' החלקים (לב"י) [לבד] דממ"נ יגיע לו חצי חלקו אמיצריה. ועוד דלפ' זה לשון אצל אחד הם אינו מדוקדק אלא העיקר כדפרישנא. ונראה דרבינו רבותא קא משמע לן דאפילו בב' שדות שיש חלוקה בטוב ובקלות שדה כנגד שדה ומנהג החולקים לחלוק בכך אפ"ה אין שומעין לו אלא חולקין בפני עצמו כדי שיגיע לו חצי חלקו אמיצריה וכ"ש בשדה א' והוא מבקש שיחלוק השדה לארכו באורך שיגיע לו עכ"פ חצי משך חלקו בצד מיצריה דשומעין לו כיון דעכ"פ צריכין לחלק השדה ואין שומעין להשני (דאמר) כל שבא ליטול ע"י גורל: