פרישה, חושן משפט קעה:ל
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 175:30
Open in the reader →1אע"פ שהשליח בעצמו מצרן כו' הל' אינו מדוקדק דאע"פ שאינו מצרן מ"מ הוא טוב כמו אחר לקנותו לולי שאפוטרופוס אינו קונה לעצמו וברמב"ם פי"ג ז"א וצ"ל דהמשך לשונו כך הוא אף ע"פ שהוא מצרן אינו יכול לסלקו דהו"ל כמחילה ואע"ג שלא היה יכול לקנות לעצמו דהו"ל כאפוטרופוס ואיכא למימר דדעתו היה למכרו ואח"כ לחזור ולסלקו אפ"ה מחשב מחילה מדלא פייס להמוכר מתחילה למכרו לו מדעתו: כדאמרינן גבי אפוטרופא כו' טעמא משום חשדא וע"ל סימן ר"ץ סט"ו מ"ש שם לחלק וע"ע מזה שם סי"ז ובס"ס רצ"ב ובר"ס ע"ב וגם ע"ל סימן קפ"ה ס"ג דכ"ר בשם הרשב"א דכתב אהא דאמרינן בגמרא מאן שם לך כו' דאפילו במקום דליכא חשדא נמי אין שליח יכול לקנות לעצמו משום דידו כיד בע"ה ואין הדבר יוצא מרשות לרשות אחר נראה דהיינו דוקא היכא דהמוכר בא לחזור בו. משא"כ הכא דלהמוכר לא הוה נ"מ ודינו בינו ובין המצרן. מש"ה הוצרך רבינו לכתוב שדינו כאפוטרופוס ושם בסימן קפ"ה מיירי שקצץ המוכר למכרו לו בד' דינרין דליכא טעם משום חשדא כאפוטרופוס מש"ה לא קאמר שם אלא טעם מאן שם לך וק"ל: שהרי הוא מכר כו' ר"ל הואיל שהוא נעשה שליח של מוכר לימכר בודאי מחל מצרנותיה דא"כ לא היה לקבל עליו לילך בשליחות בזה ועד"ר: דלימטי ליה בדמים מועטים וממילא אם נראה לפנינו שלא אוזיל ליה יכול לסלקו. ואף ע"ג דקנה מיניה כו' [קאי] אדלפני זה וקאמר אף דקנה האי לוקח מזה המצרן מה"ט ליכא למימר דלא מצי לסלקו להלוקח דשליחותיה דמוכר קעביד כו':