פרישה, חושן משפט קעו:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 176:16
Open in the reader →1כתב הרמב"ם המשתתף כו' בפ"ה מה' שותפין כ"כ: לא ישנה ממנהג המדינה באותה סחורה כו' הרמב"ם כתב תחילה כלל שלא יעשה שום שינוי ואח"כ חזר ופירש דבריו דלא ישנה לא בהליכה למקום אחר ולא בהקפה ולא באינך דקחשבי ולפ"ז לא א"ש הוי"ו דשל ולא ילך דמשמע דהוא ענין אחר גם ק' במה שסיים וכתב ז"ל ואם שינה מכל אלו כו' עד או נשא ונתן בסחורה שאין דרך כו' שאין זה דבר והיפוכו עם הרישא שלא נזכר בה שלא יסחור בסחורה אחרת לכן היה נ"ל דמ"ש ברישא לא ישנה ממנהג המדינה באותה הסחורה הו"ל כאילו אמר המשתתף עם חבירו סתם לא ישנה לעסוק בסחורה אחרת ממה שעוסקין בה בני המדינה והשתא א"ש הכל ועד"ר מה שיתיישב עוד בסעיף זה: ולא ימכור בהקפה אלא דבר כו' כב"י במסי"א ובכ"מ שלהכי דייק וכתב שם ל' תדיר כמ"ש רי"ו בשם הגאונים שאם יש קצת ב"א מוכרים בהקפה וקצת אינם מוכרים אין לו למכור על הספק שלא מדעת חבירו שכל אשראי ספק הוא: ואין הדברים האלו צריכים קנין כתב ב"י הטעם דכיון שא"ל ונתרצה הרי מחל לו ולמחילה א"צ קנין עכ"ל ואף שהלכה רווחת היא דאין מחילה צריכה קנין מ"מ איצטריך הא לאשמועינן דאפי' אם בשעה שהסכים בשינוי שעשה היה סבור שיבוא ריוח מחמת זה השינוי ואחר שהסכים עמו בא ההפסד והו"א דבעי קנין כמו הפשרה דבעי קנין מה"ט כמ"ש בסי' י"ב ועוד דבסימן ע"ג סל"א כתב רבינו בשם הרא"ש ולא שייך מחילה כ"א באדם שחייב לחבירו מנה ומוחל עליו דהוי מחילה במקום פרעון כו' קמ"ל דהא נמי המחילה היא במקום השבת הפסד וחסרון שהיה לו ליתן ולמלאות לזה ששינה עמו הסדר וק"ל: