פרישה, חושן משפט קעו:מד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 176:44
Open in the reader →1לעכו"ם שהיה חייב להם כו' ור"ל שמחזיר ש"ח לעכו"ם ולא היה פרוע אלא רובו ומכח שהחזירו אבדו בפשיעה שלא שילם להן מעט הנשאר ובתשובת הרא"ש נדפס שפשע שהחזיר שט"ח שהיה ללוי (צ"ל לעכו"ם) עליו שהיה פרוע רובו כו' ולפ"ז ה"פ שפשע שהחזיר ש"ח שכבר היה פרוע רובו ומכח שהחוירו חזר התובע עליהם והוצרכו לחזור לשלמו כו' אבל בתשו' הרא"ש מדוייקים מצאתי מוגה שהיה להם על עכו"ם וכן מוכח מיניה וביה שט"ס הוא דאם הם היו חייבין לעכו"ם שט"ח שעליהם בידם מאי בעי ולא שייך לומר שהחזירו לעכו"ם ועוד דא"כ ההפסד לא הגיע להם מחמת החזרה אלא שנולד להן אח"כ ובתשובה כפל ושילש לומר שבחזרה הפסידו וק"ל: אם תברר בעדים כו' לכאורה קשה הא משמעות הל' משמע שהיא מודה שהחזירו אלא שטוענת שאין וה פשיטא כיון שעשה בו כמו בשלו שגם לו היה חלק בחוב זה ולטובה נתכוין וסבר שמה שמאמין לעכו"ם יהיה תועלת להם במקום אחר מהעכו"ם וא"כ למה השיב לברר וצ"ל דל"ד בירור בעדים קאמר אלא ה"פ אם תברר ע"י אנשים מבינים ויודעים שחזרת השטר הזה לא היה בו כ"כ תועלת כאשר יש לחשוש בו בהפסדו אז ודאי היה החזרה ההיא פשיעה ושגעון וחייב שמעון לשלם כל ההפסד אע"פ שנעשה בו כמו בשלו ולפ"ז א"ש דלא השיב שתשבע אלמנת ראובן שפשע בחזרת השטר שהרי היא נאמנת בשבועה בכל טענותיה וכמוזכר אלא לפי שא"א לה שתשבע ע"ו דשמא לטובה נתכוין לכן יכירו זה אנשים שיודעין בטיב משא ומתן וק"ל: דפשיעה גמורה כו' ושותפין שומרי שכר כו' צ"ל דלא היו בתחילה בשמירה יחד דאל"כ הוה שמירה בבעלים כ"כ רבינו לקמן סימן רצ"א דאפילו בפשיעה פטור אבל א"ל דשאני הכא דעשה פשיעה גמורה ופשיעה גמורה אפילו בבעלים חייב וכדין שטרות דאין בהן דין ד' שומרים ופסק הרי"ף והרא"ש דאפילו פשע בהן פטור ואפ"ה פסקו דאם הזיק בידים חייב כמ"ש בסימן ס"ו ה"נ דכוותה דזה מיקרי מזיק בידים דהא הרא"ש סיים וכתב דשותפי ש"ש הן וחייבין בגניבה ואבידה וז"א כשהיה בבעלים והול"ל וחייבין בפשיעה כזו: