פרישה, חושן משפט קפב:יד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 182:14
Open in the reader →1ה"ז עובר על דבריו פי' כשמכרו בב' שטרות וכדמסיק וה"ט דלא ניחא ליה דליפשו עליה שטרי משום דזילי נכסיה: בד"א כו' ועשה ב' שטרות פי' ואז אפילו א"ל מכור לי סתם נמי המכר בטל וע"ז פליג ר' האי וכדמסיק רבינו ופלוגתתם תלוי בפי' סוגיית הגמ' וגירסתם ועד"ר שם כתבתי ובררתי בס"ד הכל על נכון: אפילו מכרו לב' בשטר א' כו' דלא ניחא ליה בהרבה בעלי דינים: וא"א הרא"ש ז"ל כ' כו' ולא הכריע ק' דבטור א"ע סימן ק"ג כ' דמסקנת הרא"ש כרב האי וכתבו שם הב"י ומור"ש ז"ל והעלו זה בתימה שם בא"ע ונ"ל ליישב שכאן לא כתב אלא שלא הכריע ור"ל ולא הכריע בטעם והוכחה וראיות שהדין עם רב האי ושם בא"ע כ' ומסקנת הרא"ש הוא כרב האי ולא כ' שהרא"ש הכריע כרב האי ור"ל מדכתב דברי רבינו האי באחרונה משמע דס"ל כוותיה ויש חילוק גדול בין הכריע למסקנא דהמכריע דבר א' בראיות סומך אשמועה ההיא למילף מיניה גם לדוכתא אחרינא ולדמויי ליה כל דכוותיה אבל מסקנא אינו אלא לשמועה ההיא דעלה קאי המסקנא ולא ילפינן מיניה ות"ל: והרמב"ם כ' כו' המשך ל' רבינו הוא כך והרמב"ם כ' ברישא א"ל מכור לי בית סאתים כו' ל"ק ולא חילק פי' ומשמע לכאורה דאפילו אמר סתמא ומכרו לשנים אפילו בשטר א' נמי לא קנה וכ' עוד כו' כלומר אבל ממ"ש עוד בסיפא סתם המקח מובן מדבריו דס"ל ג"כ כהרי"ף דיש חילוק בין שטר א' לב' שטרות ובב' שטרות אפילו אמר מכור סתמא לא קנה ודלא כר' האי ועד"ר: