פרישה, חושן משפט קפב:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 182:5
Open in the reader →1שלוחו של אדם כמותו כו' בריש האיש מקדש ילפינן שליחות לכל התורה כו' מדכתיב גבי גירושין ושלח נלמד שהוא עושה שליח ועוד מדכתיב גבי קדשום ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כל הקהל שוחטים והלא אינו שוחט אלא א' אלא מכאן ששא"כ ועביד שם צריכותא ואסקי' דמגירושין ומקדשים ילפינן לכל התורה כולה חוץ מלדבר עבירה והיכא שהשליח אינו בר חיובא [עיין בב"ח] אפי' לדבר עבירה: וכ' הרמב"ם ז"ל האומר לשלוחו צא כו' ואין העושה שליח צריך קנין ומה שהאריך רבי' בהעתקת לשונו ולא קיצר לכתוב וכ"כ הרמב"ם דאין העושה שליח צריך קנין נראה לומר דאילו כתב סתם אין העושה שליח צריך עדים הוה משמע דדוקא לעצמות המינוי שממנה שליח הוא דא"צ עדים אבל כשקונה השליח או שום אדם דבר מחבירו צריך עדים כמו בגיטין וקידושין דלמינוי השליח א"צ עדים ולענין קבלת הגט והקידושין צריך עדים כמש"ר בא"ע סימן ל"ה מש"ה העתיק גם ריש דבריו ללמדנו דהאי א"צ עדים קאי גם אמ"ש לפני זה דהיינו אפי' אכשמוכר או קונה השליח: