עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, חושן משפט קצז:ו

פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 197:6

Open in the reader →

1והשני טפל לו שכן דרך העבדים לנוח אחר אדוניהם אשר"י: והרמב"ם כתב שברכיבת כו' וכן דעת הרי"ף כלומר והרמב"ם כתב בהדיא בפ"ג דמכירה שברכיבה לחוד קני ומדחזינן להרמב"ם דס"ל הכי נאמר שכן דעת הרי"ף שהשמיט ההיא דשמואל דאמר רכוב לא קני וזש"ר וכן דעת הרי"ף ולא כתב וכ"כ הרי"ף ועוד דהוה לרבינו להקדים הרי"ף להרמב"ם וק"ל: ומ"ש שרכיבה קונה היינו כשזזה ממקומה ועד"ר ובהוספה: וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה תימה דבי"ד ס"ס רצ"ז כ"ר ז"ל ב' מינין הקשורים בקרון א' ומוליך אותן היושב עליו לר"י אינו לוקה (משום דס"ל דרכיב אינו כמנהיג) ולהרי"ף לוקה וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל עכ"ל וגם הב"י תמה שם על מ"ש שהרא"ש הסכים להרי"ף שאף שהביא דברי שניהן מ"מ לא כ' הסכמתו כהרי"ף ושאדרבה בפ"ק דב"מ פסק בהדיא כר"י דרכוב ל"ק ועפ"ר שם בי"ד דישבתי תמיה זו ודקדקתי מל' הרא"ש דכתב בהן דכלאים שהוא מחלק בין קניית ממון לכלאים וס"ל כיון דאזלא מחמתיה לא גרע ממנהיגה בקול ע"ש. ואם א' רוכב על החמור כו' הרוכב קנה החמור ובית פגיה ל' הרא"ש אחד רוכב חמור ומנהיג ברגליו ואחד תפוס במוסירה כו' ועד"ר: ובית פגיה פירש"י מה שבראש החמור שכחמור דמי וע"ל ס"ס ר"ב. קונה מה שתפס כו' דמה שבתוך ידו הוא מגביה לגמרי וקני ליה מהפקר (משא"כ המותר דביני וביני דלא קנה כיון דאין בידו אלא קצה א' וכמש"ר לקמן סי' רס"ו ע"ש):