פרישה, חושן משפט קצז:ט

1והא דמסירה קונה דוקא ה"ה נמי הא דמשיכה קונה דוקא שא"ל קני סתם או חזק וקני והיא בסימטא אז מהני משיכתו אבל א"ל קני במסירה והוא משך ל"ק וכמו שסיים דלר"י אפילו שני למעליותא ל"ק אלא שרבי' נמשך אחר ל' הגמרא בב"ב דף ע"ו ספינה נקנה במסירה דברי רבי וחכמים אומרים עד שימשכנו או עד שישכור את מקומו ומוקי הגמרא שם להברייתא דמיירי בר"ה ומשום הכי קאמר רבי במסירה ומ"ש חכמים עד שימשכנו כו' ה"ט משום דהפלוגתא מיירי בדא"ל משוך וקני מ"ס קפידא הוה ומ"ס מראה מקום הוא לו ומאי עד שימשכנו מר"ה לסימטא ומאי עד שישכור כו' ה"ק ואם רשות בעלים הוא עד שישכור כו' וקיי"ל כחכמים דס"ל קפידא הוה לכן אם היא בר"ה ל"ק עד שימשכנו מר"ה לסימטא או לפחות עד שישכור את מקומו ע"ש גם י"ל דרבי' השתא בפלוגתא לא קמיירי ורצה לכתוב דינא אפילו לדעת החולקים על ר"י ובזה דברי רבי' מבוארים שמ"ש והא דמסירה קונה דוקא שא"ל כו' פי' הא דמסירה קונה בר"ה דוקא כשהיא בר"ה וא"ל לך חזק וקני והלך ואחז בה אז קנה מסירה בר"ה אבל א"ל משוך והיא עומדת בר"ה אע"ג דל"מ משיכה בר"ה אפ"ה לא מהני מסירה אלא צריך למשכה מר"ה לסימטא דכיון דא"ל משוך אמרינן דקפידא הוא שלא להקנותו אלא במשיכה ולא במסירה כדי [שאם] ירצה מוכר יכול לחזור בו כל זמן שלא משכה זה לרשותו ויש לדקדק עוד דקדוקים אחרים בדברי רבינו ובמ"ש בדרישה יבואו על נכון ודוק: ואם עומדת כו' ישכור כו' הא דלא כתבו לעיל בסעיף הקודם ושכירות מקום קונה י"ל דודאי לא אשמועינן דשכירות מקום קונה דהתלמוד מלא מדין זה דאחר ששכרו הרי הוא רשותו אלא כאן הוא דאיצטריך לאשמועינן דאע"פ דא"ל ב"ה משוך דהוה קפידא אפ"ה סגי לו בשכירות מקומה דגם בזה נמשכה לרשותו ממילא: ומש"ר ברשות מוכר עד"ר: ה"ג ושני ממשיכה כו' והו"ל דבר שקניינו בסימטא במשיכה ובר"ה במסירה וא"ל משוך כו' כלומר והיא עומדת בר"ה וא"ל משוך וקני והלוקח רוצה לקנות במסירה שתפס בה בהא הוא דלא קני מטעם הנ"ל: אבל אי שני כו' נראה משום דהתחיל בא"ל משוך משום דנמשך ע"פ סוגיית הגמרא כמ"ש לעיל משו"ה סיים בהגבהה דלגבי משיכה ליכא קנין חשוב מיניה זולתו אבל ודאי ה"ה אם א"ל קנה במסירה והלוקח הלך ומשך נמי קני לדעת הרמ"ה דמסתמא גם לדידיה משיכה עדיפא ממסירה נמצא ששני למעליותא וכן מוכח מדכ"ר בשם ר"י או שא"ל קני במסירה ומשכה משמע לדעת הרמ"ה אפילו בכה"ג קני כנ"ל ודלא כב"י ועד"ר: