פרישה, חושן משפט קצט:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 199:3
Open in the reader →1וביתומים ג"כ כו' דינים אלו עד סוף הסימן מבוארין בפ' הניזקין והם דברים פשוטים שם וכלל הדינים אלו שוים יתומים להדיוט זולתי כשמכרו פירות היתומים ומשכן הלוקח והוקרו שיוכל לחזור בו מה שאין כן בשאר כל אדם ב"י: ומ"ש שאין קונין מהן אלא בכסף אף דמפרש ואזיל דלפעמים קונין מהם במשיכה נראה דה"ק העמידו קצת דבריהן על ד"ת ומכאן ראיה למ"ש (קצ"א) [בסי' קצ"ח] דמן התורה לא היתה משיכה קונה וכן מוכח ממ"ש ראב"ד ז"ל שאין נכסיהן נקנים אלא בכסף: לפיכך אם האפוטרופוס מכר כו' עד"ר: שרעה תבוא להן מכח שאם יצטרכו מעות אבל בנתייקרו יכולין האפוטרופסים לחזור ולא חיישינן דלא ימצאו מי שיתנו להם מעות כו' דלעולם אין מונעים מליתן מעות אלא כשהן גרועים משאר בני אדם משא"כ בנתייקרו דגם שאר מוכרים חוזרים בדין כה"ג ואע"ג דשאר מוכרים צריכין לקבל מי שפרע ה"מ כשהן עצמן מוכרים אבל כשמוכרין ע"י שליח א"צ לקבל מי שפרע לא המשלח ולא השליח כמש"ר סי' קפ"ט: יאמר לו המוכר נשרפו פירותיך עיין בב"י מה שהקשה בשם רש"י ותוס' ומה שתירצו: