פרישה, חושן משפט רה:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 205:13
Open in the reader →1כתב הרמב"ם זכרונו לברכה פרק עשירי דהלכות מכירה כתב כן ועיין דרישה: בחמסן שכופה כו' פירוש בחמסן שאינו אלא כופה המוכר על עצמות המכירה בלבד אבל דמי קא יהיב ליה להכי כשלא מסר מודעא אמרינן אגב אונסו וזוזי גמר ומקני: אבל הגוזל והוחזק גזלן ואח"כ לקח שדה שגזל כו' מדברי הרמב"ם משמע קצת מכאן ומפ"ט דגזילה דלא פי' הוחזק גזלן דוקא כשיצאה מתחת ידו בב"ד בתורת גזילה אלא שמפורסמת בידו בתורת גזילה והוחזק עליה בגזלן שלא עלה על דעתו עד היום להחזיר לו דמיו ואח"כ בא ליקחנה אבל מדברי הרא"ש ורבינו מוכח דפירשו הוחזק גזלן שהוציאו מידו השדה כבר פעם א' בב"ד בתורת גזילה כמ"ש בסימן קמ"ט סי"ד. ושני הפירושים האלה כתבו המ"מ ספי"ג מטוען ע"ש ובזה נ"ל ליישב דל"ת דברי רבינו אהדדי דלעיל ס"ס קנ"א העתיק ל' הרמב"ם דפ"ט דגזילה שחילק בין חמסן לגזלן וכתב עליו וא"א הרא"ש ז"ל לא כ"כ ובכאן כתב דברי הרמב"ם סתם בלי שום חולק די"ל דבס"ס קנ"א דכתב ז"ל דאין הנגזל צריך למסור מודעא כשמוכר לגזלן כו' לפי שאינו דומה למאנס עד שמוכר לו שדהו כו' דמשמע דאיירי בשעכשיו בשעת המכר לא היתה ביד הגזלן אלא שהוחזק על הגזלן שכבר יצא מידו בגזילה ועכשיו גזם לו אם לא תמכרנה לי אחזור ואקחנה ממך בגזילה וע"ז כתב בשם הרמב"ם שכתב פ"ט דגזילה דהואיל שהוחזק גזלן עליה א"צ מודעה ושהרא"ש לכ"כ ור"ל דלא חילק בזה אבל ל' זה שהעתיק רבינו כאן מפ"י דמכירה כתב בו ואח"כ לקח שדה שגזל משמע להדיא דמיירי שבא ליקח השדה שכבר היא בידו בגזילה ומדכתב אבל הגוזל והוחזק גזלן משמע נמי לפי' הרא"ש ורבינו דמיירי שכבר יצאה מידו בב"ד בתורת גזילה וא"כ לפירושו מדבר כשיצאה מידו הגזילה וחזר וגזלה ועכשיו בא ליקחנה ובכזה מודה הרא"ש להרמב"ם דא"צ מודעה ואף שהרמב"ם סתם דבריו מ"מ לפי פי' רבינו הוחזק גזלן הכי משמעותו ומש"ה סתם רבינו כאן משום דל"פ בהא אליבא פירושו דהרא"ש אבל להרמב"ם ודאי אין חילוק בין הא למ"ש בפ"ט דגזילה שהרי כתב כאן דין זה כמ"ש בהל' גזילה ורבינו ס"ל כוותיה דהרמב"ם ולא מטעמיה דלדידיה אין חילוק בין איכא בידו בגזילה ובא לקנות לבין עדיין לא בא לידו בגזילה אלא בא לקנות בגיזום אלא בין גזלן לחמסן אבל לרבינו אין חילוק בין גזלן לחמסן אלא בין אם כבר בא לידו בגזילה שנית או לא ובזה מיושב ג"כ מה שתמצא שכתב בהגהותיו הגיה לעיל בסימן קנ"א וכתב על דברי המחבר דעת הרא"ש וכתב שכנ"ל עיקר ובסימן זה לא הגיה כלום על המחבר ואפילו דברי מראה מקום אלעיל לא עשה וכן תמצא שהראב"ד השיג על הרמב"ם בפ"ט דגזילה ואילו כאן בפ"י דמכירה לא השיג עליו ואע"פ שאין ראייה גמורה מזה זכר לדבר מיהא איכא ועמ"ש עוד מזה בדרישה ודו"ק: