פרישה, חושן משפט רז:כב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 207:22
Open in the reader →1דכה"ג לא זכה במשכון כו' ז"ל הרא"ש בפ"ק דקידושין דף פ' י"מ דהיינו דוקא בקנין אשה ועבדים ומקרקעי דנקנין בכסף ואין כאן כסף שיוכל להקנות בו שאין המשכון קנוי לו שלא נתנו לו זכות בגופו אבל אם אדם נותן מתנה לחבירו ונותן לו משכון בשביל המתנה משיכת המשכון הוה כאילו זכה במתנה וליתא דאין חילוק וטעם א' לכולן לפי שאין המשכון משתעבד לכלום לפי שאדם יכול לשעבד נכסיו לדבר שנתחייב בו אבל בדבר שלא נתחייב בו לא חל שיעבוד מעולם על נכסיו ובמתנה שאמר ליתן לו לא נתחייב בה מעולם ויכול לחזור בו לפיכך גם המשכון לא נשתעבד עכ"ל ובזה תבין מה שהוצרך רבינו לחזור ולכתוב דין זה כאן אעפ"י שכבר כתבו לעיל בסימן ק"ץ דמנה אין כאן משכון אין כאן דקמ"ל כאן דאפילו במתנה הדין כן וק"ל ודוקא בשאר ערבונא דלאו בשידוכים דינא הכי אבל ערבונות שנותנים על השידוכים פשיטא דנקנים דהא לית בהו אסמכתא ונתחייב לו בקנס כאילו קנה לו בבד"ח (אבל אין לתרץ דמיירי הכא דלא עשה קניין כלל כ"א זה שנתן המשכון דז"א דהא סיים וכתב דבעיא קניין בבד"ח משמע דסתם קנין ל"מ) וכ"כ ב"י ומש"ה שינה רבינו ל' הרא"ש וכתב ושנים שהתנו כו' מלתא בפני עצמו לרמוז דלא קאי אשידוכין הנ"ל וק"ל וכ"נ לפרש דברי רבינו בא"ע ס"ס נ' (ועמ"ש עוד שם לתרץ זה) ואף אם תאמר שכתב שם הדין בערבונות דשידוכין י"ל דל' הרא"ש נקט שכ"כ פ"ק דקידושין ול"ד נקט שידוכין אלא דאיירי שם בשידוכין גם העתיק שם ל' התוס' שכ"כ שם פ"ק דקידושין דף ט' ובסוף כתבו ושמא בשידוכין אין אסמכתא בעבור הבושה ע"ש: אלא שצריך להקנותו לו בסודר דלא כאסמכתא ובבד"ח צ"ע הא ל"מ כתיבה [דלא] כאסמכתא כלום וכמ"ש בסמוך סכ"ג וגם למה צריך לה כיון שהקנין היה בבית דין חשוב ובאבן עזר סוף סימן נ' לא כתב ובבית דין חשוב בתוספת וי"ו וכן בספרים ישנים ליתא גם בפסקי הרא"ש בקידושין ליתא ולפי זה פירושו קא מפרש למילתא אלא אם כן יקנה לו דלא כאסמכתא דהיינו בבית דין חשוב גם י"ל דה"ק צריך להקנות לו דלא כאסמכתא וכדי שלא תטעה לומר כשמקנה לו סתם (שהוא) או שא"ל בפי' בשעת קניין מעכשיו דסגי בהכי וכדעת הרי"ף והרמב"ם מש"ה כתב דז"א אלא בבד"ח צריך להיו' אם ירצה שלא יהיה בו אסמכתא וע"ד שביארתי וכמ"ש בתשובה שאח"ז: או יאמר כו' בגוף החפץ כו' וא"ת הא בסי"ו כ"ר בשם רש"י וראב"ד דאם נתן הלוקח הערבון בידו של מוכר וא"ל אם אחזור בי ערבוני מחול לך דאפ"ה הוה בכלל אסמכתא ול"ק י"ל דשאני התם דלא נתן לו ערבון לקנות אותו אם חזר בו אלא אדעתא שאם יחזור בו המוכר שיכפל לו ערבונו וכיון שלא קונה מהמוכר דבר אף אם יחזור כיון שלא נתן בידו כלום אנן סהדי דג"כ הוא לא הקנה לו אדעתא דהכי אבל בנדון זה שניהם שוים בנתינת ערבונו וה"ה במקום שלא נתן הוא המשכון אדעתא שיקנה גם הוא כנגדו וק"ל: