פרישה, חושן משפט רכ:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 220:1
Open in the reader →1המוכר את הספינה כו' בב"ב (דף ע"ג): והעוגין והם הברזלים כו' וכן הוא אומר הלהן תעגנה גמרא ור"ל שהוא מל' תעגנה שהוא מורה על עיכוב וקישור דבר שאינו יכול לזוז ממקומו: ואת כל המשוטים ובכלל זה החבלים שמושכין אותם בהם לנמל כ"כ המ"מ: ואת הכבש שעולין בה ממנה ליבשה כן הוא הגירסא בכל ספרי רבינו של דפוס ושל כתב וז"ל הברייתא שם המוכר את הספינה מכר את האסכלא כו' ופי' ר"ש אסכלא כבש של ספינה שעולין בו ובמיימוני ר"פ כ"ז כ' שניהן ז"ל ואת הכבש והאסכלא שעולין בהן לספינה ויורדין עליה עכ"ל וכתב המ"מ ר"ש לא גרס כבש בברייתא אלא אסכלא ורבינו (הרמב"ם) גרס שניהן כבש ואסכלא ופי' אבן מיגא"ש דאסכלה ר"ל בית הכסא שבספינה עכ"ל וק"ל דאם כן לא הו"ל להרמב"ם לכתוב שעולין בהם לספינה לשון רבים משמע דגם אסכלא מין כבש הוא וגם הול"ל להיפך את האסכלא ואת הכבש שעולין לכ"נ דהרמב"ם ס"ל דשניהן מין כבש הן אחד מטולטלת ועומדת חוץ לספינה שעולין בה מיבשה לספינה כי פתח הספינה העשויה כמין בית מן הצד באמצע גבהו הוא וכשרוצין ליכנס מיבשה להספינה צריכין לעלות בכבש וכן כשבאין לפתחה של ספינה אין קרקעו שוה לה ויורדין בכבש א' משם למטה לתוך הספינה לישב שם ונראה שאותה שהיא לפנים היא קבועה טפי מש"ה יש לה שם אחר ונקראת אסכלא או מטעם אחר יש לה שינוי שם והשתא א"ש הא דכתב הרמב"ם הכבש והאסכלא שעולין ויורדין בהן שבאמת כל אחד מהן עשויה לעלייה וירידה דהיינו בכבש עולין בו כשנכנסים לספינה ויורדים בו כשיוצאין מהספינה ובאסכלא הוא איפכא עולין בה ביציאה ויורדין בו בכניסה ור"ש ורבינו לא גרסו בברייתא שניהן אלא אסכלא ופירשוהו כבש ואף שהן ודאי אינם מחולקין בהא וג"כ סוברין שהן שנים מ"מ ס"ל שם אחד לשניהן ורבינו משעת יציאה מהספינה איירי שאז עולין בו מהספינה לפתחה ומשם יורדין ליבשה מש"ה כתב ואת הכבש שעולין בה ממנה ליבשה והול"ל ג"כ ויורדים אלא שקיצר ותפס לשון ר"ש שכתב ג"כ ביה ל' עלייה א"נ מ"ש ליבשה ר"ל לצורך יבשה והירידה היא בכלל וק"ל: ואת בור המים אשר בה הם מים מתוקים שלוקחין מהם לשתות כי מימי הים מלוחים: אבל לא מכר הביצית שם סובר ר"נ דמכר את הביצית וסומכוס אמר דמכר את הדוגית ול"מ כמ"ש בדרישה ואפ"ה כ"ד שאינן נמכרים כי הרי"ף והרא"ש כתבו דלית הלכתא כותייהו פי' אף על פי שהן קשורין תמיד בספינה גדולה: שהולכין בה ליבשה ל' ר"ן שמטילין אותם לים להוציא סחורה ליבשה לפי שאין הספינה יכולה להגיע לארץ שמפני כובדה היא נכנסת במצולה ואע"פ שהן תשמיש לספינה דדמי לעבדים שאע"פ שהן תשמיש לספינה ראויין הן לעצמן ולשמש לדברים אחרים וה"ה לדוגית עכ"ל ובדרישה כתבתי ל' הגמרא ול' ר"ש ומשם מוכח דנקרא ביצית בל' בבלי בלא טעם ולכאורה נראה ליתן טעם שנקראת ביצית ע"ש היגאה גמא בלא ביצה ישגה אחו בלי מים שהוא ל' אגם ורקק שמפני טיט ועפר הסמוך לשפה דהיינו ביצה אין ספינה יכולה לילך שם: שצדין בה המלחים נראה דדקדק לכתוב המלחים ללמדנו שאפי' אין שום אדם צודה בה אלא המלחים אפ"ה אינו בטל אגב ספינה וק"ל: