עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, חושן משפט רכו:ג

פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 226:3

Open in the reader →

1ראובן שמכר קרקע כו' בב"ק ד"ח ובב"מ דף י"ד [עב"ח ל' הגמרא] ומפרשי שם התוס' והרא"ש דהאי דקאמר עד שלא החזיק בה אינו ר"ל לא החזיק בה כלל דא"כ מאי קאמר הגמרא מאימתי הוי חזקה הא בהדיא תנן נעל גדר ופרץ כו' אלא אף שכבר קנאה בא' מדרכי ההקנאות מ"מ יכול לחזור בו עד שיעשה שום מעשה לקיום הקנין וזהו שפריך הגמרא וקאמר מאימתי הוי חזקה ופירשה הרא"ש וכתב ז"ל איזהו חזקה שקבעו חכמים לחזרה אחרי שכבר קנאה בק"ס או בשטר או בחזקה דרפק בה פורתא ובזה יתבארו דברי רבינו ועד"ר: או באחד מדרכי ההקנאות דהיינו שטר וחזקה ואף בכסף כשנתן לו פרוטה לשם קנין ודמי שוויו עדיין לא נתן וע"ד שנתבאר לעיל ר"ס ק"ץ ומפני שבגמרא קאמר משהחזיק אינו יכול לחזור בו הוצרך הרא"ש ורבינו לכתוב דאפילו אם קנו מידו בק"ס ול"ד בק"ס דכבר הדר סודרא למריה אלא אפי' בא' משאר הקניינים אפ"ה יכול לחזור. ומ"ש עוד שלא החזיק בו ר"ל דדייש אמיצרי: ועדיין לא נתן המעות כ"כ רש"י והרא"ש בפ"ק דב"מ ועד"מ ודרישה: כגון שהלך סביב מצרי השדה כו' עד"ר: אפי' אם קנה באחריות פי' והו"ל לומר כיון שקנה באחריות אין דעתו לקנות אלא נכסים משופים מכל ערעור ואע"פ שיחזיר לו בסוף לא ניחא ליה דליקום בדינא ודיינא תוס' דכתובות דף צ"ג וכמש"ר ל' זה בשם רמב"ם בסוף ענין זה: ולכשיוציאוה מידו כו' כלומר כשיוציאו ממך בדינא וכדאמרינן דא"ל אחוי טירפך ואשלם לך: דלא סגי דלא צריך טירחא לבי דינא כו' כלומר נהי שאם יוציאוה ממנו יחזור על המוכר מ"מ לא סגי כלומר יצטרך לפחות לטרוח ולבוא לב"ד: למיבטל מעבידתיה פי' לבטל אותו פעם ממלאכתו וטרחו וביטול ההוא חשיבי מום והוי מקח טעות וכ"כ ר"ן דמשום טירחת הלוקח הוא דחיישינן ליה לבטל המקח אבל הרא"ש בב"ק ורש"י בכתובות דף צ"ג תלו הטעם בטירחת הדיינים בכדי ל"ל ואפשר דרבינו כיון לשניהן ומ"ש דלא סגי דלא צריך טירחא לבי דינא כולל טירחתו וטירחת ב"ד ולהבטל מעבידתיה קאי אהלוקח וק"ל: דמיירי שלא נתברר כו' כלומר הא דאמרינן דאם דייש אמיצרי צריך ליתן לו דמיו היינו דליכא אמתלא דאי איכא אמתלא אז אפילו אם כבר דייש אמיצרי אין מוציאין המעות מיד הלוקח ל"מ אם אמר להביא עדים מיד אלא אפילו אינו אומר להביא אלא עד אחר זמן אפ"ה אם אינו אמיד אין צריך ליתן לו דמיו אפילו אם כבר דייש אמצרי וכדמסיק: ומש"ר שאם לא יצא אלא קול כו' זהו אינו מל' הרא"ש אלא כעין הגהה שהגיה רבינו באמצע הדברים ולפרש שמה שדייק הרא"ש וכתב שאמר שדה זו גזולה ממני ואביא עדים או יש לי שטר כו' היינו לומר שאם לא היה אלא קול בעלמא אפילו לא דייש אמיצרי מוציאין המעות ממנו ודוק שם בל' הרא"ש פ"ק דב"ק ועמ"ש מ"ו ר"מ ז"ל בהג"ה בש"ע ומ"ש בסמ"ע עליו שם ועל בכיוצא בזה עיין ברא"ש שהאריך עוד אדין עיקול ועיכוב ממון ע"י ב"ד וע"ל סימן ע"ג: