פרישה, חושן משפט רכו:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 226:7
Open in the reader →1אם צריך שמעון להחזירם לו אם יאמר כו' ר"ל צד הספק הוא אם יאמר לו טול כו' אבל זה פשוט שלא יוכל לומר לא אחזיר מעותיך עד שתקיים המקח שע"ז כבר פסק דאינו יכול להכריחו: בזמן שהמוכר חוזר כו' שנשתנה השער ונתייקר: רצה אומר לו תן וכו' כלומר תן מעותי אם יש לך ואם אין לך תן לי קרקע כנגד מעותי כשער של עכשיו וכן מוכח בסימן ק"ץ ע"ש וכן מ"ש בזמן שהלוקח חוזר כו' ר"ל רצה אומר לו הילך מעותיך כו' נמי הכי פי' הרי לך מעותיך ואם לא תרצה מעותיך הרי לך קרקע כנגד הדמים וכשער של עכשיו דהיינו שעת הזול דמחמתה מסתמא חוזר הלוקח: וה"נ שהלוקח כו' רצה אומר לו הילך מעותיך כו' פי' כשם שהתם דכשנתייקר השער הברירה ביד המוכר ה"נ הכא בשלא נתייקר השער הברירה ביד המוכר ליתן לו קרקע נגד מעותיו או מעותיו ולא בדעת הלוקח שרצה דליקח במעות: ומיהו נראה דל"ד כו' משום דעייל ונפיק כו' כלל דבריו צ"ל דה"ק דשאני התם שהחזרה באה בפשיעת הלוקח מש"ה הדין נותן שיד המוכר על העליונה כשחוזר בו הלוקח ואגב נתן טעם א"כ למה יכול הלוקח לחזור בו כיון שפשע וקאמר כיון דהמוכר יכול לחזור בו אין ביטול המקח לחצאין והואיל אם הלוקח חוזר בו אף שיכול לחזור מ"מ יכול המוכר לכופו ליתן לו קרקע בשער היוקר או מעות כיון שעיקר ביטול המקח בא בפשיעתו דכוותה נמי כשהמוכר חוזר בו יד הלוקח על העליונה לכופו ליתן מעות או קרקע כשער הזול משא"כ הכא שאין פשיעה ללוקח לכן אין ביד המוכר לכופו ליקח קרקע וזהו מ"ש הילכך התם בין בחזרת המוכר ר"ל עיקר הטעם פשיעת הלוקח אלא שהושוה המוכר ללוקח: יחזיר לו הדמים כו' ל"ד שהרי כשחוזר המוכר יד הלוקח על העליונה כמ"ש ואזיל אלא ר"ל ל"מ שמבטל המקח נגד מה שחייב לו עדיין אלא אפילו נגד הדמים שכבר קבלו ממנו ג"כ אם ירצה יחזור בהמקח ומחזיר לו דמיו כפי הדין גם על הרוב מיירי בלא נתייקר אלא שחוזר מפני שאינו רוצה למכור לחצאין ועוד כיון שדינו הוא שנותן לו קרקע כשער של עכשיו מיקרי דמים שהרי אין ממש במכירה זו וכמ"ש בסימן ק"ץ ודוק: ברצון אותו שרוצה לקיים כו' ל"ד אלא שיכול לכופו שיעשה אחד מב' דברים או יקח מעות א. קרקע: הילכך החזרה תלויה כו' פי' שם דוקא מצי להחזיר לו קרקע בעד דמים שקיבל ממנו ודוק: