פרישה, חושן משפט רכז:יח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 227:18
Open in the reader →1ושיעור חזרה למטבע כו' שם דף נ"ב עד שיראה לשולחני אבל בטלית כל אינש קים ליה בגוה לכך לא חלקו ביה בין כרכים לכפרים משא"כ בסלע שאין הכל קים ליה בגוה כ"א שולחני: עד ע"ש שבא להוציא לכבוד שבת ואז ידע אם יקבלוהו ואפילו עשיר שיש לו מעות אחרים להוציא מ"מ ודאי יותר ניחא ליה להוציא אלו ולהחזיק המעות שהן ודאי טובות ומיהו צ"ע למה לא אמר אם הוציאה בע"ש ואחר שבת בא זה שקבלו ממנו והחזירו לו מה יהא דינו של זה וכי יפסיד מכיסו מאחר שיש בו כדי אונאה (לא) יותר וי"ל דיכולין (הולכים) [לילך] לכרכים ולעיירות ושם הן שולחנין והו"ל להראות להן וז"ש הרא"ש והרי"ף בפסקיהן שבע"ש מוציאו בשוק אבל ז"א וכי על פי כפרים הרחוקים מהעיירות יכנסו בע"ש לעיירות וק"ל וי"ל דכל שיחסר המטבע כ"כ אף אם זה לקחה מ"מ אין רגיל שגם אחר יקבלנו ממנו כשיבוא להוציאה ובודאי הרגיש בו האחר ולא לקחה מיד והו"ל להחזירה לבעליו בע"ש או אחר שבת ומדלא החזירו ודאי מחל לו וסבר אוציאנו ע"י הדחק ואם קבלה אחר ממנו מסתמא הרגיש שהיתה חסרה וקיבלה כדי להוציאה ע"י הדחק: אם הוא מכירה פי' שהיתה שלו: ובלבד שתצא ע"י הדחק פי' אבל אם אינה יוצאת כלל אפילו מדת חסידות ליכא כיון שהוא המתין מלהחזירה כ"כ זמן רב ויש קצת דאיה לזה ממאי דקיי"ל שאם שהה יותר מכדי שיראה לתגר אפילו לקח שוה ק' בר' אינו יכול לחזור ולא לשאול אונאתו ומטבע שאינה יוצאה ע"י הדחק ודאי לא גרע משוה מנה במאתים וק"ל ועוד ראיה מדלא אמרו גם בטלית ושאר עניינים שמדת חסידות לקבלה אף אחר בכדי שיראה לתגר ש"מ דלא אמרו כן אלא במטבע שרגיל הוא שיכולין להוציאה ע"י הדחק אף אם היא חסרה משא"כ בשאר דברים ועד"ר שהוכחתי פי' זה: