פרישה, חושן משפט רכז:לז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 227:37
Open in the reader →1הנושא והנותן באמונה כו' בב"מ דף נ"א: ופי' הרמב"ם ז"ל כו' כצ"ל כי הרמב"ם כ"כ פי"ג דמכירה וכן הגיה ב"י ובא לאפוקי מפרש"י ע"ש וכתב המ"מ דהטעם הוא לפי שלא סמך משעה ראשונה על השיווי אלא על הדמים שלקח זה: ומש"ר בשם י"מ נראה שהן התוס' שכתבו שם ז"ל ונראה דהיינו שמאמינו בכמה קנאה ונותן לו כך ויותר מעט והשתא שייך שפיר אין לו עליו אונאה עכ"ל וכן הוא בהג"א ונראה שיש חילוק גדול בין ב' הפירושים האלו דאילו לרמב"ם דוקא כה"ג שא"ל חפץ זה בכך וכך קניתיו והיא לקח אדיבורו ממני הוא דאמרינן דאין בו אונאה אבל אם בשעה שלקח החפץ מידו לא הזכיר לו בכמה לקחו אפשר דיש בו אונאה שיאמר אילו הייתי יודע זה לא הייתי לוקחו מידך כי לא עלתה בדעתי שקנית כ"כ ביוקר כנ"ל וכן דייקא לישניה ודוק בלשון הגהות אשר"י ותמצא ודלא כמ"ש ב"י דדברי הי"א בכלל דברי הרמב"ם הן ושינה רבינו בלשון י"מ דמתחילה בל' הרמב"ם וכתב שא"ל המוכר בכך וכך קניתיו ובלשון י"מ כתב שהלוקח א"ל תן לי החפץ כמו שקנית כו' משום דאי א"ל המוכר תן לי ריוח כך וכך ודאי היה מגלה לו נמי מיד בכמה קנהו משא"כ כשהלוקח דיבר עמו וא"ל תן לי כמו שקנית וק"ל ועד"ר: וי"מ דאפילו כו' כצ"ל: ומ"ש אין בו דין אונאה שאפילו כו' זה חוזר גם כן אדברי הרמב"ם וסיומא דשני הפירושים היא וק"ל: