עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרישה

פרישה, חושן משפט רכח:י

פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 228:10

Open in the reader →

1ויין ביין מותר כו' משנה וגמרא שם דף ס"א ע"א וז"ל המשנה באמת ביין התירו לערב קשה ברך ומפרש הגמרא דהיינו בין הגיתות ופרש"י שאז תוססין זה עם זה ונעשין טעם א' אבל לאחר הגיתות שכבר קלט כל א' ריחו וטעמו אין משביחו אלא פוגמו ע"כ וכתב הרא"ש ז"ל דאע"פ שהרך הוא טוב יותר לשתות וגם דמיו יקרים יותר מהקשה אפ"ה מותר לערב בין הגיתות לפי שכשנותנין מעט קשה ברך הוא משביח ומתקיים יותר וכ"ש רך בקשה שהוא משביחו עכ"ל אבל רש"י כתב בהדיא דדוקא קשה ברך אבל לא איפכא (וכמ"ש בדרישה) וכן משמע מל' הרמב"ם ורי"ף ורבינו כתב בשיטת הרא"ש והוסיף וכתב דרך בקשה מותר לערב לעולם נראה שלמד זה מדכתב הרא"ש סתם וכ"ש רך בקשה שהוא משביחו לשתות ומזה הטעם ס"ל דמותר לעולם אף שלא בשעת גיתות דכשבא אדם לקנות ממנו יין קשה ניחא להקונה מסתמא שיערב בה מעט רך שיהא נוח לשתות וגם דמיו יקרים וגם י"ל דרבינו דייק כן לפי' הרא"ש מהמשנה דמדסתם וקתני דהתירו ביין לערב כו' דהו"ל לפרש דהיינו דוקא בין הגיתות אלא ודאי פי' המשנה דקתני התירו לערב קשה ברך הוא כאילו אמר מותר לערב קשה ורך זה בזה דומה למה שפי' הרא"ש הרישא דקתני בפי' חדשות בישנות וכמ"ש בדרישה ומש"ה כתב סתם משום דהיתר רך בקשה הוא מותר לעולם ואף שבקשה ברך אינו לעולם סמך אהטעם שכ' מפני שמשביחו אבל אי לא איירי המשנה גם בעירב רך בקשה ודאי לא הוה ליה לסתום אלא לפרש ודוק: