פרישה, חושן משפט רכח:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 228:7
Open in the reader →1ואף לגנוב דעת הבריות כו' עד ס"ח פ' גיד הנשה (חולין דף צ"ד) ע"ש: כגון שלא יסרהב בחבירו פי' רש"י לא יפציר ועד"ר: ולא יפתח לו חביות הפתוחים לחנוני ל' הגמרא שם חביות המכורות ופרש"י כל חביבותיהן מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו פותח אותו להשקותו יין חזק ואם מכר חבית שלימה לחנוני והיא עדיין אצלו לא יפתחנה לאורח הבא לו מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם בסברו שזה הפסד גדול נפסד ע"י שהרי תשאר חבית זו חסירה ותתקלקל יינו וזה ימסרנה מיד לחנוני שמכרה לו ושם בגמרא מסיק דאם היה חביב עליו דבלא"ה היה פותח לו מותר והב"י תמה למה השמיטו רבינו: כגון שפגע בחבירו בדרך כו' שם ע"ב מביא מעשה דמר זוטרא בריה דר"נ הוה קאזיל באורחא וזה נלמד ממנו ועיין שם בתוס': סוך מפך זה והוא ריקן פירש"י שיודע בו שאינו סך וזה ודאי אסור משום גניבת דעת שמטעה לזה שהוא סבור כיון שא"ל הן ודאי היה בו אבל אם יש באמת אף שאין דעתו שיסוך ויודע בחבירו שלא יסוך אפ"ה אינו אסור משום גניבת דעת משום דמסתמא לכבודו נתכוין וכל דרך כבוד מותר וכמ"ש בדרישה בסמוך: וסבור האבל שהוא מלא יין כצ"ל ור"ל כדכתיב תנו שכר לאובד ויין למרי נפש וי"מ שהוא סבור שהוא מלא מאכל וסובר האבל שבא להברותו ול"נ דהא סעודת הבראה אינה אלא בסעודה ראשונה וכאן מסתם אבל מיירי: ואם הוא עושה כדי לכבדו מותר זה קאי גם אסוך מפך זה וכן הוא בהדיא בגמרא כלומר אם ידוע וניכר שלא נתכוין אלא לכבודו והודיע לכל חשיבותו של האורח אז אפילו אם הכלי ריקן לית לן בה וק"ל: מנעול של עור בהמה מתה כו' משני טעמים האחד שאינו חזק כשל שחוטה ועוד משום הסכנה דשמא מחמת נשיכת נחש מתה והארס נבלע בעור גמרא ורש"י: ושמן צף על גבו טעמו משום דאיכא למיחש שמא הוא יסבור שהוא הכל שמן ויהיה לו כל הצורך ועי"ז יזמן עלה אורחים ונמצא מתבייש ושם בגמרא מייתי מעשה שכך היה וחנק ב"ה את עצמו עי"ז מחמת הבושה: