פרישה, חושן משפט רלב:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 232:1
Open in the reader →1המוכר לחבירו דבר במדה כו' מימרא דרבא פרק האיש מקדש (קידושין דף מ"ב:) וטעה אפי' בכ"ש פי' טעה במנין המידות או המשקלות: אלא כשטעו בשומא משום דאין כל אדם יכול לצמצם הדמים ולהכי כל הפחות משתות לא קפיד אינשי וכמ"ש בר"ס רכ"ז בס"ה: חוזר לעולם פירוש מחזיר האונאה וכדמסיק ולשון גמרא נקט ומ"ש לעולם ר"ל אפילו לאחר זמן מרובה ואפילו הוא פחות משתות אבל המקח קיים והיינו דוקא בדבר שיכול להשלים וכ"כ הרמב"ם פט"ו מה"מ ועד"ר: ונתן לו יתרון פי' שלקח בדמיו פחות מהראוי לו וכן מ"ש וקיבל פחות פי' שנתן ללוקח יותר מהראוי לתת בדמים שקבל. אבל לא שהיה הטעות במנין המעות שזה כתב אח"כ: וכן אם טעה במנין המעות כו' רמב"ם שם והוא ממימרא דרבא הנ"ל: אם הוא בכדי שהדעת כו' בפרק א"נ סוף דף ס"ג הוא מימרא דר"נ ע"ש: ומש"ר וכן אם מצא עשר פעמים ב"ב כו' דטעי בעשיריות וה"ה במקום שמונין אחד א' איכא למימר טעה בעשיריות וז"ל רש"י שם ואם היו העודפות הרבה כגון נ"ה טעה בעשיריות כדפרשינן ויש כאן טעות של חמשים בדילוג א' ובחמשה העודפות טעה בין ג"פ ה' לד' פעמים ה' או אם העודפות ט"ו או כ"ה טעה ג"פ או ה"פ בחשבון של ה': א"צ להחזיר כלום פי' אפי' אותן שיוצאין בחשבון המנין דכמו דהאחרים הן מתנה כולה נמי מתנה הן רש"י: