פרישה, חושן משפט רלב:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 232:8
Open in the reader →1המוכר פרה לחבירו וא"ל יש בה מום כו' מימראות בפרק האומנין ד' פ' ע"א ע"ש ובדרישה הבאתי הסוגיא ויש בסופה שתי נוסחאות א' לרש"י וא' להרא"ש ורבינו נמשך אחר נוסחת הרא"ש דגרס אפילו היו בה כל המומין ע"ש: ומש"ר ונמצאת נשכנית רי"ף ורא"ש מנאו האי דנשכנית בין מומים הגלויים אבל הרמב"ם כתב כמ"ש רבינו וכתב עוד או רבצנית ע"ש: אבל אם יש בה מומין הניכרין בין כולן כו' כלומר אע"ג דאין בה כל המומין הגלויים דחשיב אין הלוקח יכול לומר כשם שראיתי שאין בה קצת מאלו הגלייים סברתי שגם הנסתרים אין בה אלא אדרבה כיון שראה שיש בה קצת מומין הגלויין הו"ל למידק ולמיחש שמא ישנן בה גם אותן שאינן גלויין ומדלא בדק ודאי סביר וקביל: ואומר יש בה מום פלוני ופלוני כצ"ל וגם המ"מ ציין לשון הרמב"ם כן (אבל הרמב"ם שלפנינו תפס שם ל' הגמרא וע"ש) וכן מוכח מדסיים וכתב ונמצאו בהן המומין כו': ואפי' היה בה כו' פי' אפי' היו בו הרבה שאינן גלוין וסד"א יכול לומר לא סברתי שיהיה בה כ"כ מומין שאין ניכרים ול"ד למציעתא דהתם סמך אדבריו דלא הזכיר לו אלא חד מום שאינו ניכר קמ"ל דאפ"ה המקח מתקיים וכ"ש כשלא מצא בה אלא קצת מומין שאינן נגלים (וכן הוא בהדיא ברמב"ם פט"ו דמכירה ונמצאו בה כולן או מקצתן) ומה שסיים שלא הזכיר לו אלא מומין שבה פירוש שהרי לא הזכיר מהמומין הנגלים אלא אותן שיש בה לאפוקי אם היה מזכיר עמו מום גלוי שאין בו אז היה מקח טעות אע"ג דבמציעתא כתב דבמקצתן ג"כ אינו מקח טעות שאני הכא דאיכא תרתי לגריעותא חדא שהזכיר לו מומין הרבה שאינן נגלין וכולן יש בה דיכול לומר סברתי דעכ"פ אין כולן בה ולא הייתי יכול לבדוק אחריהן מאחר שאינן נגלין ועוד דיכול לומר כשראיתי שבמומין הנגלין קצתם אין בה סברתי שגם המומין שאינן נגלין מקצתן אין בה ואם היה כן הוי מקח טעות כיון דאיכא תרתי לגריעותא ומ"ש לפני זה ואפילו היו בה כל המומין דמשמע מכ"ש כשלא היו בה כל המומין שאינן נגלין היינו דוקא כשכל הנגלין יש בה וכדמסיק וכתב שלא הזכיר כו' וכמ"ש דאז ליכא תרתי לגריעותא וק"ל ועד"ר והא דכתב והראהו לו לרבותא כ"כ דאפילו הראהו ואינו יכול לומר אמרתי שלא יהיה בו אלא מום זה שהראה לי והשאר להשביח דעתי אמר ועד"ר: