פרישה, חושן משפט רלה:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 235:10
Open in the reader →1ויראה לי שהקטן שקנה קרקע כו' ז"ל המ"מ פכ"ט דמכירה זה מבואר בגמרא שמי שמקנה קרקע לקטן שקנה כו' עד וכבר כתבתי שיש סוברין דאפילו מדאורייתא יש להן זכייה כשדעת אחרת מקנה אותן ומה שחידש המחבר הוא שאפילו במקח שהרי אין מקחו מקח ונראה שהקטן יכול לחזור בו ואין המוכר יכול לחזור בו עכ"ל ור"ל שאפילו במקח שאם בא הקטן לחזור במקחו יכול לחזור לא אמרינן כמו שאין המקח נגמר גבי הקטן הלוקח דהרי מצי לחזור בו כך לא יהא נגמר גבי גדול המוכר ויחזור בו כשירצה קמ"ל דלא משא"כ במתנה דהמתנה שנותנין לקטן נגמר גם גבי קטן דמסתמא ניחא ליה לקבלה ולא יחזור וק"ל: ומ"ש ונתן דמים והחזיק נ"ל דל"ד דבעי תרווייהו אלא במקום שקונים הכסף בנתינת דמים לחוד סגי וע"ל סימן ק"ץ וה"ק קטן שקנה קרקע בין שהקנין היה בכסף או בחזקה כו' ומק"ס לא איירי כאן: שהמקנה מקנה לו כל קניינו ואינו חוזר בו רבינו קיצר בדברי השגת הראב"ד ובדרישה כתבתי לשונו ושביארם המ"מ דר"ל דקנין אלים ועדיף מכסף שהרי כסף אף שהעבד קונה בו את נפשו לצאת בו לחירות מ"מ בעי גט שיחרור וע"י קנין יצא לחירות וא"צ גט שחרור ש"מ שהמקנה ע"י קנין מקנה כל קניינו ומפקיע אפילו איסור עבדות שבו ומש"ה קטן שקנה מהגדול ע"י ק"ס הגדול אין הגדול יכול לחזור בו משום דהקנה לו כל קניינו מיד ולא שייר בידו כלום ומה"ט גופא אמרינן דקטן שמכר לאחרים ע"י ק"ס בשעת הקנין הקנה לו כל קניינו וגמרו כאילו משכו בידו דמי ולא מצי הקטן חוזר בו ועד"ר שם כתבתי מ"ש המ"מ ע"ז: