פרישה, חושן משפט רלה:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 235:16
Open in the reader →1ואני אומר שאפילו קטן ולא מיחה כו' כתב המ"מ אפשר שלמד כן ממ"ש מתקדשת למיאונין כיון שגדלה שעה א' ולא מיחתה שוב אינה יכולה למאן ואע"ג דההיא ממונא ושם איסורא מ"מ גם זה מדין שתיקה הוא ואף כאן השתיקה היא כהודאה ומועילה וכן גבי פרנסה אמרו שאם לא מיחתה הפסידה עכ"ל והא דלא הביא ראיה מממון לממון דהרמב"ם כ' והביאו רבינו לעיל סימן קמ"ט סכ"ג דאם אפלה לפני הקטן ג"ש אחר שהגדיל הוי חזקה כיון דלא מיחה ויש לחלק דשאני התם דטוען כשהגדיל דלא מכרתיהו לך לעולם בזה ריעא טענתיה דא"כ לא הו"ל להניחו לאכול חינם משא"כ כאן שמודה שמכר אלא שרוצה לחזור בו ולהחזיר לו מעותיו וממ"ש הרמב"ם כיון שלקח המעות ומשתמש הלוקח ולא מיחה משמע דתרתי בעינן וק"ל: