פרישה, חושן משפט רמא:טז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 241:16
Open in the reader →1וששאלת אלמנה כו' בכלל ע"ב דין ג' כ"כ: ומ"ש שנתנה שלה כו" ס"א אינו לתיבת שלה ונראה עיקר כספרים שלנו דהמעשה היה דעשאה חלוקה בנכסיה לפי רצונה בין הבנים ואמרה שבאם לא יתרצה בנה הקטן בהחלוקה דאז יהיו כל נכסיה מעכשיו לבנה הגדול: ובאת לומר שאינו מתנה כו' כצ"ל ועל השואל אמר וק"ל: ואין קנין לאחר מיתה ל' קנין משמע שהיה ק"ס בדבר ויש לדקדק הא סתם קנין מעכשיו וכאומר מעכשיו דמי כדלעיל סימן ר"ז וי"ל דהיינו כשלא תלה המעשה בתנאי שהוא לאחר זמן אבל בכאן שתלתה התנאי באם לא יתרצה בנה הקטן לאחר שיגדיל דהוי לאחר זמן וכאומר מעכשיו משוך פרה וקני לאחר ל' יום דמי וכאומר קני זה לבר ברי לכשיהיה צורבא דרבנן ומשום הכי אין הקנין אלא לאחר קיום התנאי אם לא שאמר ע"מ שאז כאומר מעכשיו דמי: שמקבל עליו להפסיד כך וכך פי' ולא כיון מעולם להקנות אלא כדי להסמיך דעת חבירו שיאמינו אחר כך כ"כ הרא"ש פ' שבועת הדיינים ד' נ"ח ע"ד ועמ"ש לעיל סימן ר"ז סי"ו שכתבתי פי' תשובה זו והוא שמחלק דוקא היכא שבתנאי שמקבל עליו אם לא יקיימו יפסיד מכיסו דבר שלא היה חייב בו דבזה דוקא אמרינן דלא גמר בדעתו לקיים אותו תנאי משא"כ בתנאי זה דאין האם מפסדת מכיסה כלום דעכ"פ דעתה ליתן כל אשר לה לבניה והתנאי לא היה אלא שיקח בנה הגדול הכל ואין זה מיקרי הפסד לגבי דידה וע"ש עוד שכתבתי שנראה מדברי הב"י פי' אחר ודחיתי אותו: לפיכך אם היה התנאי כו' כגון שאמרה אם לא יתרצה בנה כו' הא דהוצרך לפרש איכות התנאי משום דתנאי זה הוא אינו כתנאי גד וראובן דשם היה התנאי אם יעברו ונתתם וכאן היה אם לא יתרצה תקוים המתנה ומשה"נ סיים וכתב ז"ל ואם נתרצה בנה הקטן המתנה בטילה ר"ל אם נתרצה דהיינו התנאי לביטול המעשה דהיינו מתנה וק"ל: אם היה התנאי כפול והן קודם ללא כו' ואילו אפשר לקיימו לא' קחשיב משום דהאי עובדא דעלה קאי אפשר לקיימו היה: