פרישה, חושן משפט רמא:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 241:8
Open in the reader →1בד"א שנתנה לו סתם אלא שניכר פי' שנתנה לו בתחילה סתם בלא תנאי אלא שממעשיו וממחשבתו ניכר שהיה דעתו כך בתחלה וכההיא עובדא דבית חורון המוזכר שם (פ' הנ"ל) שאם נתן לחבירו ביתו במתנה והיה אומדנא דמוכח דכדי שיבוא אביו על שמחת בנו שהיה מודר הנאה ממנו נתנו לו אבל גוף המתנה היתה בסתם: אבל אם מפרש אפילו אם נתנה ע"מ שלא ליתנה כו' זה נלמד מדין שכתב רבינו אחר זה שמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה אף ע"פ שאינו יכול להקדישו ועוד הוכיחו הרא"ש הנ"ל מנדרים ס"פ השותפין וגם מהירושלמי ע"ש וטעמא נ"ל דכיון דאמר כן בפירוש הרי המתנה מבוררת וכאילו נתן לו כלי זה ע"מ שיהיה שותף בו עמו דודאי שמה מתנה ה"נ נתן לו החפץ והשאיר לעצמו שלא יהא רשות להקדישו וכל תנאי שבממון קיים משא"כ נתן לו סתם ולא התנה עמו כלום וגילה דעתו שלא נתנו לו לכל דבר דאין המתנה מבוררת וק"ל: