פרישה, חושן משפט רמג:יח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 243:18
Open in the reader →1ששאלת ראובן מת כו' בסוף כלל ק"ה כ"כ: ואחותו מתה קודם שמת הוא פי' קודם שמת ראובן אחיה וכ"כ דאם היתה בחיים היה מוטל עליה לברר טענותיה. ואם מתה אחר מות אחיה ראובן קודם שתבעה השטרות כ"ש דאיכא ריעותא דמאחר שנראה שמת אחיה היה לה להוציא השטרות מיד היורשים מיד בבירור טענותיה. אבל אין לפרש דמ"ש קודם שמת הוא ר"ל קודם שמת בעלה שגם בעלה מת כדמסיק וכתב ויהבינן ליה ליורשי הבעל דא"כ נמצא בעלה יורשה ואיך מסיק וכתב בהשאלה דיורשיה תובעים השטרות אלא ודאי מיירי שמת בעלה קודם שמתה היא: ושטר הקרקע שהיה לה כו' בתשובה כתוב שטרי הקרקעות כו' ואותה הגירסא מיושבת יותר ע"פ מה שמסיק וכתב שטר קרקעותיה ודאי שלה היו. ואיכא לספוקי בשטר המתנה כו' אבל בשטר מתנה שנתן בעלה לה משמע דלא היו מסופקים מפני דהיו ידוע שהיה בחזקתו בחיי בעלה או אחרי מותו. כיון דלא אשתכח ברשותו ואיכא בהדיא וכו' פי' וגם איכא בהדיא שטרא מתנה דיהיב לה בעלה. ואיכא למימר שהשלישו בידו שני השטרות שלא יקויים מתנה א' מהן עד שיקויים השנייה וממילא מאחר דנתקיים בידה המתנה שנתן לה בעלה זכה ג"כ הבעל במתנה שנתנה היא לו: תשובה ודאי שטר נדונייתא נראה דהמשך דברי תשובתו כך היא דהשיב אתה כתבת בשאלתך דלא נסתפקת אלא בשטר המתנה שנתנה לבעלה משמע אבל בשטר נדונייתה פשוט לך שמחזירין ליורשיה (וע"ש בגוף השאלה שכתב השואל שמסתבר ליה למימר הכי אלא שרבינו קיצר בהעתקה ונקט הכלל) וע"ז יש לתמוה דהא בודאי יש לשטר נדונייתה דין שטר ב"ח דחיישינן ביה שמא כבר נפרע ואין מחזירין אותו אלא שצריך לומר שבנדון זה שאני כיון שהיו השטרות קשורים כולם יחד אף שטרי קרקעותיה שהן שלה בודאי מש"ה מחזירין לה שטר הנדוניא א"כ מטעם זה נמי מחזירין ליורשיה השטר שכתוב בו שנתנה שדה לבעלה וק"ל: שניתן לגבות בכל פעם פי' ואיכא לספוקי שמא כבר פרע והלוה הפקידו בידו או לא פרע והמלוה הפקידו בידו או נפרע מקצתו והשלישו שניהן בידו ועיין בא"ע סימן קי"ח בתשובת הרא"ש שמביא רבינו שם המתחלת וששאלת שמנהג הוא כשהאשה מכניסה קרקע לבעלה כו' שם מסיק וכתב דמנהגם היה דשטר נדונייתה שכותב לה בעלה נגד אותו שדה שהכניסה לו היתה יכולה לגבות ממנו בכל עת שתרצה וזהו שכתב ג"כ בתשובה זו דשטר נדונייתה הוי כשאר שטרות כו': והיינו דתנן כו' כלומר ודינו כדתנן כו':