פרישה, חושן משפט רמח:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 248:5
Open in the reader →1והר"מ מרוטנבורק לא כ"כ כו' נראה דלא פליג אלא אגביית כתובה אבל בב"ח מודה שאין מגבין אפילו לפי הטעם שהביא רבינו בשם הרא"ש משום דשיעבודו מחיים אפ"ה שאני שיעבוד כתיבה משיעבוד ב"ח דכתובה סמיכתא אקרקע טפי מב"ח ודמיא יותר למכר ובזה מיושב דלא תקשה על רבינו דלעיל (ס"ס ק"ד סי"ו) הביא דברי הרמב"ם הנ"ל ולא הזכיר לדברי הרמ"מ כלל אלא שמתחילה כתב סברת הרמ"מ בשם י"א ואחר סברתו כתב והרמב"ם חילק בין מכר כו' ומשמע דס"ל כוותיה אלא משום דהתם דגוף הדינים איירי בשיעבוד דב"ח הביא לדברי הרמב"ם באחרונה והסכים עמו בב"ח וכאן הביא הרמ"מ שחילק על שעבוד כתובה לבד ומה שכתב רבינו שם די"א דגובה מהם צ"ל דרבינו שמע או מצא כן עוד דעת אחרת זולת מהר"מ דהכא ומשום הכי כתב יש אומרים ולא כתב כן בשם מהר"מ דלפי מ"ש לחלק יש לומר דמהר"ם לא איירי אלא בכתובה וק"ל: כתובת אלמנתו כלומר אלמנת הבן: הביא דברי הר"מ בתשובותיו (כלל פ"ד סימן ג' עיין שם): והוה כשאר לוקח פי' ול"ד לראשון שנתן במתנת שכיב מרע דשני קודם דהתם אין זכות להמקבל בנכסים עד לאחר מיתה מה שאין כן כתובה דשיעבודה מחיים עליה ומיהו ב"ח אף על גב דשיעבודו גם כן מחיים אפ"ה אינו דומה ללוקח כמו אשה בכתובתה וכמ"ש וק"ל: וכתב הר"ר יונה לאו משום דאמר ואחריך לפלוני כו' אין להקשות הא גם מדברי מהר"ם הנ"ל מוכח כן שפסק שהאלמנה תגבה כתובתה והסכים הרא"ש עמו אע"ג דלא נזכר שם דאמר אחריך די"ל דהרי גם נכסי לך לא נזכר בהדיא והו"א דהמעשה היה דאמר ואחריך אלא שקיצר קמ"ל בדברי ר' יונה וק"ל. ומ"ש ומיהו אם אמר נכסי לך לי' שנים ואחריך לפ' כו' עד לאו למתנה גמורה נתכוין וצ"ע מאי לשון ומיהו דכתב הלא זה נלמד מדין הראשון כיון דלא תליא הדבר באחריך כ"א בנכסי לך דמשמע לשון מתנה גמורה דאי תליא באחריך אין חילוק בין נתן לי' שנים לנתן לו כל ימי חייו והול"ל ומש"ה אם נתן לו לי' שנים וצ"ל דה"ק ומיהו אע"ג דכתיבנא דנכסי לך לחוד ג"כ משמע מתנה גמורה לפעמים אע"ג דכתב לו נכסי לך וגם כתב לו ואחריך דאיכא תרתי לטיבותא אפ"ה אין בידו למכור לגמרי דהרי ראינו דלאו למתנה גמורה נתכוין