פרישה, חושן משפט רנ:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 250:13
Open in the reader →1כתב רי"ף היוצא בקולר ומסוכן ומפרש לים ויוצא כו' כצ"ל ובפ' התקבל כ"כ אההוא דאמרינן שם גניבא יוצא בקולר הוה כי קא נפיק א"ל הבו ד' מאה לרבינא מחמרא דנהר פקוד (ומסקינן שם מחמרא דקאמר ליפות כחו ופרש"י שיהא לו כל היין כולו באחריות כו' וכמש"ר בסימן רנ"ג סכ"ה ע"ש) וא"ר הונא גיטו ומתנתו שוין לענין דא"צ לפרש (לומר תנו) ובלא קנין ושאם עמד חוזר וכתב שם הרי"ף דעל כל הארבעה (דהיינו היוצא בקולר ואינך) הנזכרים שם במשנה קאי וכן דעת הרמב"ם ומש"ה כ' בפ' ח' דזכייה דאם מת אפילו לא נתן אלא מקצת ובלא קנין מתנתו מתנה ואם עמד חוזר אע"ג דלא נתן אלא מקצת ובקנין וכדין מצוה מחמת מיתה בשניהן וכ"כ הרי"ף שם שדינם כמצוה מחמת מיתה אבל הרא"ש ס"ל דלא קאי רב הונא דמשוה מתנה לגט אלא אמסוכן ויוצא בקולר ודינם הן כמצוה מחמת מיתה כנ"ל אבל מפרש בים ויוצא בשיירא ל"מ דאין דינם כמצוה מחמת מיתה אלא אפילו כמתנת שכ"מ נמי לא הוה דאפילו נתן בכולו בלא קנין ומת אין מתנתו מתנה דכבריאים חשיבי וכן מוכח ממ"ש הרא"ש בפ' מי שמת (דף רי"ב ע"ב) אדברי הרי"ף נהי דלענין גט מדמינן להו ליוצא בקולר וכדתנן במשנה דפ' התקבל דמשוה כל הד' וכמש"ר (בא"ע סימן קמ"א) היינו לעניין בהלה דמחמת טרדת הדרך הם בהולים ואין דעתם מיושבת עליהם לגמור דבריהם ולומר תנו ובהילי טפי ממסוכן לכן באומר כתבו גט לאשתי סגי אבל לענין נתינת ממון לא דמו דדוקא מסוכן ויוצא בקולר כשנתנו כל ממונם ודאי מדעתם שהם סבורים למות נתנו אבל במפרש ויוצא בשיירא מדעתם יצאו ודעתם לחזור עכ"ל והא דכתב כשנתנו כל ממונן נראה דכ"כ משום דבא ללמדנו דביוצא בשיירא ופירש לים אפילו נתנו כל ממונם ומת אין [מתנתם] מתנה וכמ"ש וכ"כ הר"ן בהדיא פרק התקבל בשם ר' יונה אבל במסוכן ויוצא בקולר גם הרא"ש ס"ל דאפילו במקצת ובלא קנין ומת מתנתו מתנה דהא בההוא עובדא דגניבא מתנה במקצת ובלא קנין הוה וכ"כ הרא"ש בפרק מי שמת וטעם דהרי"ף והרמב"ם מתפרש ממ"ש הנ"י בפרק מי שמת (דף רל"ב ע"א) ז"ל ומיהו צריך טעם דהא מפרש בים ויוצא לשיירא כבריאים נינהו לכל דבריהם שדעתם לחזור ומתוך דברי ר' יונה ז"ל למדתי דהרבה מהם הולכים להשתקע שם ומש"ה יהבי דאפשר דמספקי אם ישתקעו שם ולפיכך כשלא נשתקעו וחזרו חוזרים במתנתן אפילו במתנה במקצת ובקנין כדין כל המצוה מחמת [מיתה] וכדכתיבנא עכ"ל ובזה דברי רבי' מבוארים והכי גרסינן ומסתבר טעמיה ביוצא כו' ונמחק בני מערבא ויו"ד ווי"ו מטעמייהו וכ"כ ב"י: