פרישה, חושן משפט רנ:מב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 250:42
Open in the reader →1מי שמת ונמצא קשורה כו' כך הוא לשון המשנה פרק י"נ ופר"ש לרבותא נקט קשורה בו דליכא למימר אחר (פי' זה המקבל הנזכר בשטר) כתב ונתנה שם כדי לזכות בנכסי המת ע"כ: שהרי כל ימיו יכול לחזור בו פי' וחיישינן שמא חזר בו וגם ברישא בצוואת שכ"מ מה"ט אינו כלום ולפיכך אפילו נכתב בשטר צוואה שהשטר או הקנין הוא ליפות כחו אפ"ה אינו כלום דחיישינן שמא חזר בו וכן מפורש בדברי הרמב"ם בהדיא בספ"ט דזכייה ע"ש ורבינו רמזו במ"ש ע"ז ז"ל וכל זמן שלא הגיע ליד המקבל בחיי הנותן ל"ק משמע אפילו קנה מידו וגם מדסיים רבינו וכתב ז"ל כתב הרמב"ם וכן מי שכתב שט"ח כו' וכתב א"א הרא"ש ז"ל כו' עד שמא כתב ללוות ולא לוה כו' הרי שס"ל שכל זה הענין הוא מטעם שמא חזר ממחשבתו הראשונה אבל רשב"ם כתב שם במשנה טעם אחר ז"ל אינה כלום משום דחז"ל תקנו דדברי שכ"מ הוה ככתובין וכמסורין כדי שלא תטרף דעתו אבל זה שלא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה עכ"ל וב"י הביא לה"ט על דברי רבינו ולא נהירא לי דה"ט לא שייך אלא כשאין בשטר יפוי כח והרי הוכחתי דרבינו ס"ל דאפילו ביפוי כח ל"ק ועוד דהרי בגמרא קאמר על המשנה איזהו מתנת בריא שהיא כמתנת שכ"מ כל שאומר מהיום כו' והוא אשר כתבו רבינו ז"ל או שמפורש בו מהיום אם לא אחזור בי כו' ש"מ דגם טעם דמתנת שכ"מ הנ"ל הוא מטעם חזרה וגם רשב"ם ודאי ס"ל ה"ט אלא שמעמיד המשנה בסתם צוואה דלית בה יפוי כח דאז א"צ לטעם דשמא חזר בו וק"ל: או שמפורש בו כו' פי' ואפילו אינו נכתב בלשון צוואת שכ"מ דינו כמתנת שכ"מ ויתבאר לקמן (ס"ס רנ"ז ע"ש): זיכה בו לאחר כו' עד דבריו קיימין כן הוא לשון המשנה פ' י"נ ומחולקים רשב"ם וראב"ד בפירוש זיכה בו לאחר רשב"ם מפרש שאמר לאחר זכה במה שכתוב בשטר זה קנה זה השני שהרי דברי השכ"מ ככתובין וכמסורין וקנהו זה באמירה והא דקתני מתני' בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין עיקר הרבותא במ"ש בין במ"ש שאינו מן היורשין ור"ל שאפילו אם זה השני הוא אחר אפ"ה זכה במה שכתוב בו וכ"ש אם הוא יורש והראב"ד פי' שאומר לאחר זכה בשטר זה לצורך שמעון ור"ל שיהא מסירת השטר לידו כאילו זיכה המתנה ע"י עכשיו בפי' ועיקר הרבותא במתניתין הוא במ"ש בין מן היורשין שאע"פ שזיכה לו ע"י א' מן היורשין שידם כידו של נותן ומתנת שכ"מ אינו אלא לאחר מיתה והנכסים בחזקת היורשין אפ"ה דבריו קיימין וטעמו כתב נ"י ז"ל מפני שאין אלו כשטר אלא כאמירה ולא גרעה האי אמירה ע"י כתב מאמירה ע"פ ומעתה אפילו נתנה ע"י אשתו ועבדו הכנעני שידם כידו דבריו קיימין הריטב"א עכ"ל וזש"ר ולא אמרינן כו' מתחת ידו ר"ל מתחת יד הנותן וק"ל: