פרישה, חושן משפט רנג:כג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 253:23
Open in the reader →1מי שאמר יש לי כך וכך כו' ומתוך כך כו' פי' אחר שגמר דבריו לחשוב כמה שנתחייבו לו אמר מיד עליו תנו לפלוני ר' זוו בלי הפסק דאם היה מפסיק בין החשבון להנתינה היינו אומרים שדעתו ליתן לו עכ"פ ודין זה בתוספתא דבתרא וז"ל האומר ר' זוז יש לי ביד פלו' וש' ביד פלו' ות' ביד פלוני ות"ק ביד פלו' ופלו' יטול ר' זוז אם יתכנסו כולן נוטל ואם לאו אינו נוטל אלא לפי חשבון עכ"ל ורבינו שכתבו בשם רשב"א כדי לכתוב עליו אבל אם נאבדו כו' שזהו חידוש הרשב"א וגם ברישא הוסיף לכתוב ומתוך כך צוה ללמדנו שצריך שיהיה בלי הפסק וכמ"ש: אין נותנין לו כל הר' זוז כו' כלומר אין נותנין אותן מיד אלא רואין כפי מה שיתקבצו מדמיו כך יתנו לו: אבל אם נאבדו מקצת הנכסים כו' נראה דקאי אמ"ש לפני זה דאין נותנין לו כל הר' זוז אא"כ יתקבץ כל הסך אבל לפי החשבון שיתקבץ מיהו נוטל אזה כתב אבל אין אומרים שאם לא יתקבץ הכל ונאבדו מקצתן שיהיה אותו מקצת הכל הפסד של המקבל מתנה לומר לו שלך אבוד קמ"ל דלא אמרינן כן אלא כשנתן לו מנה זה או א"ל חבית מחביותי אני נותן לך דהוה דבר מסוים או כי נאבד אין נותנין לו אחריני אבל הכא שלא נתנו לו דבר מסויים לא אמרי' דידיה נאבד אלא נאבד לפי חשבון ומה שהתחיל בלשון קביצה וגבייה וסיים בל' אבידה ולא סיים ג"כ אבל לא נקבצו מקצת הנכסים כו' היינו משום דמתחלה כתב לשון התוספות וכמ"ש ואח"כ נתן טעם אל התוס' וכתב דלעולם לא אמרי' שהיא פסידא דמקבל מתנה לגמרי אלא היכא שנתן לו דבר מסוים שזה נלמד מההוא עובדא דגניבא דהחמיץ היין ונאבד לכן נקט לשון אבידה הנ"ל ועד"ר: