פרישה, חושן משפט רנג:לג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 253:33
Open in the reader →1יירשו פלוני ופלוני אחריהם כו' לשון הגמרא שם יירשו אחרים תחתיהם וכן ברא"ש והוא מדוקדק יותר מלשון רבינו כי בלשון יירשו אחרים דסתם דבריו מסתמא ר"ל בו בדין ירושה והיינו אם לאחר שימותו בניו יהיו להם בנים יירשום הבנים ואם לא יהיו להם בנים יירשו שאר יורשים הקרוב קרוב קודם וא"ש לשון ירושה דקאמר אבל אם אחרים ממש קאמר וכגון שמתו בניו בלא בנים (וכדפרש"י שם) דאז ירושה יש לה הפסק ויכול ליתן נכסיו לאחרים ממש אף שאינם ראוים לירושה וכמ"ש בדרישה לא הול"ל לשון ירושה וק"ל וא"ת א"כ דאחרים הראויים לירש קאמר לשתוק ואנו ידענו שהראוי לירש יירש י"ל שאמר כן כדי שלא יתנו להבנים כל צרכן ויכלו הממון באופן שלא יניחו אחריהן מידי לשאר יורשים ולפי מש"ר יירשו פ' ופ' דפרטם בשמם צריכין לומר דכוונתו בפ' ופ' אבני בניו של המקבל ור"ל פ' ופ' מבניו ולא כולם ומשה"נ שינה רבי' וכתב תיבת אחריהם במקום תחתיהם הנכתב בגמרא ובאשיר"י דלשון אחריהם דשייך בנחלת אב לבניו ואפשר דכתב רבינו כן כדי ליישב למה הוצרך לומר דאם ימותו יירשו אחרים הראויים לירש כמשמעות לשון ירושה כנ"ל ולא ניחא ליה במ"ש דאמר כן כדי שלא יתנו להן כל צרכן דהא לאו כל אדם דינא גמירי ולפי מ"ש דפ' ופ' ר"ל מקצת בניו ולא כולם א"ש דהוצרך לאמרו וגם לפי' רש"י הנ"ל נוכל לפרש כן ודוק שוב ראיתי שרשב"ם בפ' י"נ (דף קכ"ט ריש ע"ב) פי' אמ"ש גם שם הברייתא ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהן ז"ל יירשו אחרים פ' ופ' ולא בני בניו כו' ע"ש הרי דס"ל דמיירי אף בדיש להן בני בנים ואפ"ה הרשות בידו לומר שיירשוהו אחרים ולפ"ז צ"ל דלשון ירושה ל"ד הוא דהא אף אותו פ' ופ' הן אחיו מ"מ בני בניו הן קודמין לירושה ולפי פירושו דרשב"ם כדי של"ת הא לאו כל כמיניה ללקחו מבני בנים וליתנו לאחרים כיון דאין לירושה הפסק צ"ל א' מהתירוצים שכתבתי לעיל (ר"ס רמ"ח) ע"ש ונראה שגם דעת רבינו בכאן הוא כן ומש"ה נקט בלשונו פלוני ופלוני וא"ש נמי שסתם דבריו ולא הזכיר שאמר שאם ימותו בניו בלא בנים ודוק ועבד"ר: אין נותנין להן אלא שקל כו' ז"ל רש"י שאין לנו להפסיד את הבאין אחריהן והמותר יזונו מן הצדקה וליכא לאקשויי עלה הא אמרינן בפ' נערה (וכתבו רבינו בסימן זה סעיף מ"ז) לאו כל כמיניה שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור דהתם קאי אמי שאמר שלא יקברוהו מנכסיו דהנכסים דידיה נינהו הילכך לא צייתינן ליה לקברו מן הצדקה כדי להעשיר את בניו אבל הכא נכסי לאו דיתמי נינהו כ"א לפי צוואתו עד כאן לשון רש"י: