פרישה, חושן משפט רנג:לז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 253:37
Open in the reader →1אבל אם אמר ידור פ' כו' או יאכל כו' אינו כלום כו' סיים הרמב"ם בזה משום דהוה דבר שאין בו ממש ע"ש בפ"י דזכייה אבל לרבינו והרא"ש דלא הוה אכילת פירות דבר שאין בו ממש (וכמ"ש לעיל סימן רי"ב סעיף א' וע"ש בב"י) צ"ל דתורת דבר שלא בא לעולם נגע ביה כאן ועבד"ר סל"ו וכתב המ"מ (שם דין ב' גבי תנו שטר כו') ול"ד למי שנתן ש"ח לפלוני דקיי"ל דאין היורש מוחל אע"ג דלא כתב ליה איהו וכל שיעבודיה ש"מ דאנן מוסיפין על דברי שכ"מ ואמרינן שכך היתה כוונתו גם כאן נוסיף על דבריו ונאמר דר"ל דקל לפירותיו וכו' דבשטר כשאנו אומרים שבמילות תנו שטר זה יהיה נכלל שיעבוד השטר וזכותו אין לו הוספה ואדרבא השטר הוא עיקר הראיה דאע"פ שהמועיל בשטר הוא הראיה מ"מ אין ראיה בלא שטר ולכן הראיה נקנות במילות השטר ודומה כאילו אמר איהו וכל שיעבודיה אלא שבבריא צריך לפרוט אבל דירת בית שהבית הוא העיקר ואפשר להיות שהבית בלא דירה לכן כשאמר דירה הוה ודאי בית תוספת וענין אחר וק"ל וזהו קיצור לשונו: