פרישה, חושן משפט רנג:מח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 253:48
Open in the reader →1שאלה לא"א הרא"ש ז"ל כלל י"ג סימן י"ז וכלל פ"ח סימן ו': עשה צוואת בריא כו' ל"ד וכמ"ש בסמוך: אפ"ה היורשים כו' חייבים כו' שם בתשובה סיים ז"ל ומה שנתן ממונו לאחרים כבר זכו בהן במתנת בריא ואינו בכלל ממונו ע"כ ונראה דמה שנקטו הוא והשואל בריא לאו למעוטי מתנת שכ"מ דהא כבר כתב רבינו (לעיל סעיף י"ט) דאע"פ שמתנת שכ"מ כיורש דמי אפ"ה ב"ח גובה מהיורש ולא ממקבל מתנה וא"כ ה"ה לגביית קבורתו נמי גובין מהיורש ולא ממקבל מתנה אלא צ"ל דלגבי יורשים כל מתנה מיקרי מתנת בריא שהמקבל מתנה לכי מיית הנותן זכה בה למפרע משא"כ ירושה דאחר מיתה היא משמשת ובאה מאליה וק"ל: כי מממונו הנשאר כו' מלשון הרא"ש שכתבתי בסמוך מבואר שאינו בא ליתן טעם למה יתחייבו היורשים ולא המקבל מתנה דהא ע"ז כתב טעם אחר שהמקבל פטור כיון שכבר זכה במתנה וראיה מגביית ב"ח וכמ"ש אלא בא ליתן טעם למה יתחייבו היורשים לימרו כשם שהמקבל זכה בחלקו ואינו נותן כלום כך אנו זכינו בחלקנו ולא ניתן כלום שהרי אמר שהניח לנו חפצי הבית ולא יקבר כלל או יהיה מוטל על הציבור לזה אמר אף ששייר מעט לבניו מ"מ מממונו חייבם כו' כלומר ממונו של זה המת משועבד ליקח ממנו צרכי קבורתו ואפילו אם אמר הוא עצמו קודם שמת שלא יקברוהו אין שומעין לו אלא הב"ד חייבים לירד לנכסיו ולקברו כ"ש שנוטלין מממונו שהניח להן בע"כ של היורשין ולאו כל כמינייהו להטיל קבורתו על הציבור ותיבות ואם אמר כו' כמו שאם אמר כו' וק"ל: