פרישה, חושן משפט רנה:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 255:13
Open in the reader →1וכן אם בא כו' לשון וכן שכתב רבינו אינו מדוקדק וליתא בשום פוסק דהא בהאי דינא אין תולה במוסר דבריו וכמ"ש בסמוך בשם נ"י גם בגמרא ליתא אלא תרתי בבי נינהו בברייתא דז"ב והך סיפא היא רישא דברייתא שם ונראה דס"ל לרבינו דאם זה אומר דלא אמר כמוסר אלא כמערים אפילו אם יכול ליטלו וליתן לו אין ליתן לו כיון דהוא גופו אמר שלא היה נשמע מפי המטמין שכוונתו היה ליתנו לו ומש"ה היפך רבינו וקבע הרישא בסוף כדי ללמדנו דהאי בבא מיירי באומר שהיה נראה מדברי המטמין שהיה כמוסר ואע"פ כן לא היה זה נאמן כיון דאינו אלא א' מש"ה הוצרך בזה שהיה יכול ליטלו וליתן לו ומשה"נ כתב לשון וכן אם בא כו' כלומר דבכה"ג נמי אין נותנין לו אפילו אי הוה כמוסר אבל הנ"י כתב בפ' ז"ב וא"ת נהי נמי דאיהו מהימן מ"מ ניחוש שמא כדי שלא להשביע את עצמו אמר כן וליכא למימר דהכא במוסר דמדפליג בסיפא ולא מפליג ברישא ש"מ דרישא אפילו בסתם מיירי י"ל שאני הכא דכיון שהראה אותו לו והניחן במקום שיוכל ליטלן נראה ודאי שזה נאמן הוא בעיניו ודברי אמת מסר לו עכ"ל: ואם לאו אינו נאמן פי' נ"י ואפילו במוסר דמ"מ ע"א הוא ועל פיו לא נוציא ממון מחזקתו: