פרישה, חושן משפט רנט:יא
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 259:11
Open in the reader →1בשר הנמצא שם שחוט מותר והוא של מוצאו שם פ' א"מ (סוף דף כ"ד) ר' חנינא מצא גדי שחוט בין טבריה לציפורי והתירוהו לו ומסקינן שם דהוה במקום דהוה רוב כותים ורוב טבחי ישראל ורוב ישראל המצויים אצל שחיטה מומחין הן ומש"ה התירוהו לו משום שחיטה וגם התירוהו לו משום מציאה דודאי נתייאשו ממנו בעלי ישראל כיון דהוה שם רוב כותים ורבינו לרבותא נקט בשר הנמצא שם שחוט דאע"ג דחתיכת בשר מצא ולא ניכר בה שחיטה וגם אין בה סימן דשל ישראל היתה אפ"ה מותרת באכילה כיון דרוב טבחי ישראל נינהו מסתמא מטבחי ישראל הוא כמו ביין הנמצא בנודות הגדולות דאזלינן בתר המוכרין וכשהן רובן ישראל מותר ושחוט ל"ד קאמר דשחיטה אינה סימן אפילו בבהמה או עוף שלם ולנבילה או לטריפה ליכא למיחש דקלא הו"ל אם נמצא טריפה במטבחיים או שמבדילין אותו גם י"ל דמש"ה נקט שחוט לומר דאע"ג דהוא מסתמא או ודאי שחוט ומתירין לו לאכול דאמרינן שרוב טבחי ישראל הוא אפ"ה מותר לו גם כן משום מציאה ומיירי באופן דליכא לאסור משום בשר שנתעלם מן העין כגון בהמה שהכירה שהיא של אחד מבני העיר הזאת ולא באה מעלמא או שראינוה מרחוק שהניחה אדם שם דבכה"ג לא חיישינן אפילו אם היה עכו"ם כיון דרוב טבחי ישראל נינהו ומהם קנה העכו"ם דהרא"ש ורבינו ס"ל כרשב"ם דלא חיישינן אלא באבד ומצאו או בעוף שהפינה לפנינו דאיכא למיחש דבמקום רוב טבחי עכו"ם באה אבל אם מצאה אפילו ביד עכו"ם והוא במקום דרוב טבחי ישראל שם שרי וכמ"ש בפרישה בי"ד (סי' ס"ג ע"ש):