פרישה, חושן משפט רסד:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 264:3
Open in the reader →1בד"א שהיה בעל החמור שם וזה לא התנה פי' כיון שלא התנה והיה יכול להתנות יכול בע"ה למימר מי ביקש זאת מידך אם לא היית מצילו אני בעצמי הייתי מצילו או ע"י אחר: אבל אם לא היה שם פי' אם לא היו הבעלים שם להציל אף שלא התנה עם שום אדם צריך ליתן לו דמי חמורו דכיון שהניח מלאכתו דהיינו הצלת חמורו ועסק במלאכה כבידה כמו מלאכתו דהיינו הצלת חמור חבירו דין הוא שיתנו לו בערך ביטול מלאכתו דהיינו דמי חמורו ול"ד למבטל ממלאכתו ועוסק בהשבת אבידה דאין לו אלא כפועל בטל וכמש"ר (בר"ס רס"ה) דהתם הוקל לו בטרחת השבת אבידה ומש"ה אומדין לו ואף אם יאמר לא ניחא לי בביטול אין מאמינים לו אם לא שהתנה בפי' משא"כ כאן כמ"ש וק"ל: או שהתנה כך בפני ג' פי' ואפילו היו הבעלים שם אם התנה עם ב"ד ש"ד וכן מוכח בסמוך (ס"ו) ודין זה יצא ממה שאמרו בפ' א"מ גבי השבת אבידה כמו שיתבאר בסימן הבא: אפילו עלה שלו מאליו טעמא כיון דמעיקרא בשעה שירד להציל חמור חבירו הפקיר חמור שלו ועי"כ מתחייב לו חבירו מיד לשלם דמי חמורו כשעלה אח"כ חמורו מאליו זכה בו מההפקר ומשמיא רחימו עליה: