פרישה, חושן משפט רסו:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 266:2
Open in the reader →1ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים עם כלי ישראל מפני דרכי השלום ירושלמי ס"פ הניזקין ומדכתב רבינו לשון מכניסין (וכ"ה בירושלמי והרמב"ם וכמ"ש לשונם בדרישה) ולא כתב לשון משיבין ועוד מדכתב רבינו מפני הגנבים ואי באבידה ממש מיירי מאי איריא מפני הגנבים מפני שאר בני אדם ג"כ צריך להכניסו שלא ידע של מי הוא ויחזיק בו שיש אינשי דלא מעלי דמורה היתר לנפשיה לאמור שהבעלים ודאי כבר נתייאשו ממנו וגם למה לו לכתוב כאן מפני גנבים טפי מבכל הלכות אבידה ומציאה אלא ודאי ס"ל דלא הקפידה תורה לאסור בכותים אלא דוקא היכא שמצא דבר שנפל מהכותי בלי ידיעתו ואינו יודע באיזה מקום אבדה וליד מי באה שמצאה משא"כ כשהניח הכותי כליו וה"ה שאר מטלטליו בכיון במקום אחד כגון בחצירו וכיוצא בו ולא ס"ד שיבואו גנבים לגנבו משם והישראל נתוודע לו שיבואו גנבים ויגנבו משם (כי) דלאו שם אבידה עליה אמרו רז"ל דהוא מותר כיון דיש בו מפני דרכי שלום וק"ל וע' בסמ"ע מ"ש עוד מזה ועבד"ר שם כתבתי ליישב למה כתב רבינו עם כלי ישראל ולפי אותו דרך נראה דמותר אפילו באבידה ממש אבל מ"ש כאן נראה עיקר דלא התירו אלא הכנסה לבד וגם בעינן שיהיה בו דרכי שלום וע"ד שכתבתי שם בדרישה ודוק. ומ"ש ובכל מקום כמ"ש כוונתו אפילו היכא דליכא משום ח"ה וק"ל: