פרישה, חושן משפט רסו:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 266:5
Open in the reader →1מי שמודר הנאה מחבירו מחזיר לו כו' בפ' אין בין המודר והטעם דמצות לאו ליהנות נתנו: ל"ש אם נכסי בעל אבידה כו' אע"פ דנהנה המחזיר פרוטה דרב יוסף כמש"ר בסימן רס"ז (סעיף ט"ו): אם נכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר יפול כו' כ"ה הגי' ברוב הספרים וב"י כתב ז"ל אין דבריו מכוונים כאן אלא כמ"ש בטור י"ד (סי' רכ"א) וז"ל שם ובמקום שנוטלים שכר על השבת אבידה אם נכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר אסור לו לקבלו אלא מחזיר לו בחנם ואם נכסי המחזיר אסורים על בעל אבידה צריך לקבלו ואינו רשאי להחזיר לו בחנם ואם נכסי שניהם אסורים זע"ז אינו יכול לקבל השכר שא"כ הוא נהנה ואסור להניחו שא"כ הוא מהנה אלא יפול השכר להקדש עכ"ל משמע מדברי ב"י שיש להגיה גם כאן כן ול"נ שא"צ אלא העיקר כמ"ש לפנינו ומשום דרבינו איירי השתא במצות השבת אבידה שחייב להשיב הוצרך למינקט הך בבא אם נכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר והוא במקום שנוטלים שכר לאשמועינן שאעפ"כ מחוייב להשיבו ואין המוצא יכול לומר בחנם איני מחוייב לטרוח ולהשיב כיון שהוא במקום שנוטלים שכר וליטול שכר אינו רשאי וא"כ אינני משיב קמ"ל דמחוייב להחזירו ואם אינו רוצה בחנם יטול השכר ויתננה להקדש ומינה נלמד במכ"ש דאם נכסי שניהן אסורים זע"ז דאז אסור לו להחזיר לו בחנם דעכ"פ צריך להשיב ויפול השכר להקדש ואם נכסי המחזיר [אסורין] על בעל אבידה פשוט דא"צ להשיב לו בחנם עד שיתן לו שכרו ומחזיק השכר לנפשו והא דכתב בי"ד בבת איסור נכסי בעל האבידה על המחזיר דמחזיר לו בחנם היינו אם רוצה וכמ"ש אם ובי"ס כתוב כאן או איפכא וזהו ט"ס ובספרים המדוייקים אינו ודוק: