פרישה, חושן משפט רסח:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 268:6
Open in the reader →1ואין צריך לומר שאם הגיע כו' ארישא דמילתא קאי דד"א הקונות לו לאדם מדין חצר הוא וכיון שד"א קונות לו מדין חצר מכ"ש שחצירו קונה לו אע"ג דאינו משומר כשעומד אצלו וכדמסיק רבינו שכתב אפי' אינו עומד אצלו בד"א כו' והו"ל לרבינו למכתב תחילה דבעינן שיהא עומד אצלו כשאינו משומר דומיא דד"א שהתחיל בו ולכתוב עליו בד"א בחצר שאינה משתמר' כו' אלא משום דסתם חצר הוא משומר ולהגדיל הרבותא התחיל בזה שקונה לו זה המשומר אפי' אינו עומד אצלו גם י"ל משום דבמציאות שאינן מהלכות כגון כסות וכלים כשהעומד בצד ד"א הו"ל כמשומר בתוכו נמצא דעומד בצד ד"א הו"ל כמו חצר המשומר מעצמו ואינו עומד אצלו והשתא א"ש שכתב ואצ"ל שאם הגיע לחצירו כו' משום דחצירו עדיף שהוא משומר בין לדעתו בין שלא מדעתו ונילף משליחות וכמ"ש בסמוך מ"מ הוצרך רבי' לכתבו שהיה מקום לטעות ולומר דגם בחצירו בעינן עומד בצדו או בתוכו דל"ת דדוקא בעומד אצל מציאה בתוך ד"א בצידי ר"ה תקנוהו משום דשם שייך ביה טפי אינצויי מאשר בא לחצירו המשתמרת אפי' כשאינו עומד בתוכה ולא בצידה קמ"ל: אפי' אינו עומד אצלו שם בגמ' (ד"י) מפרשינן דחצר קונה משום יד ומשום שליחות דהיינו אם הוא משומר קונה במתנה ובמציאה אפי' אינו עומד בצידו שזכות הוא לו ולא גרע משלוחו שזוכה לו שלא בפניו ואם אינו משומר אז א"א לו לקנות בתורת שליחות דאנן סהדי דלא ניחא ליה לאינש שיהיו חפציו ביד שליח שאינו משתמר בידו מש"ה צריך שיעמוד אצלו ואז קונה לו חצירו מטעם ידו דסמוכה לו וכ"כ רבינו ירוחם לקמן (בסי' רע"ג) והא דכ"ר בס"ס רמ"ג בסכ"ה בשם הרא"ש דבמתנה קונה לו חצירו אפי' אינה משתמרת ואינו עומד אצלה ע"ש הא כתבתי שם דר"ל דהמקבל אינו עומד שם אבל הנותן הוא דעומד שם ומשתמרת אדעת הנותן ע"ש: ואפי' אם אמר תזכה לי חצירי כו' כן מוכח בפ' השואל (דף ק"ב) ע"ש: ואם יצא לו שם מציאה כו' גם זה שם בברייתא וגמרא ופר"ש שיצא שם בעיר שבא צבי שבור בתוך שדהו דאז מיבדל בדילי אינשי ממציאתו והוה כחצר המשתמרת ומ"מ בעי אמירה כיון שאינו משתמר ממש אשר"י: לפיכך אם היה צבי כו' אדלעיל אמ"ש בד"א כו' קאי ומיירי בלא יצא לו שם מציאה: אם הם בענין שיכול לרוץ אחריהן וליטלם פי' קודם שיצאו מהשדה ונמצא דהוו דומיא דשאר מציאה כגון כסות או כלי שאינו יכול לזוז מאליו ממקומו ומשתמר בתוך השדה אם לא יטלוהו אחרים מש"ה זכתה לו שדהו מיד אפילו אינו רץ אחריהן ושוב אסור לאחרים ליטלם אפילו לאחר שיצאו מהשדה כן מוכח מהסוגיא דגמרא (דף י') ומוכח שם דלא מהני ליה הא דהיה יכול לרוץ ולהגיע אלא להשוותו למציאת כסות וכלים כמ"ש ומ"מ בעינן שיהיה עומד בצדו (וכמ"ש בדרישה) ולא בשעומד מרחוק לשדהו אף שהיה יכול לרוץ ולהגיע דהא מ"מ כשלא רץ אין שם חצר משתמרת עליו וכן מוכח ממ"ש המ"מ בפי"ז מהלכות גזילה ואבידה דכתב ז"ל יש שפירשו עומד בצידו ובתוכו אבל בצידו וחוצה לו לא וכן מוכח לדעתם פ' כל גגות עכ"ל וס"ל לרבינו דצבי רץ ועומד בקרוב לו ויכול לתפסו דינו כצבי שבור שעומד מרחוק ויכול להגיעו וצבי שבור ואינו יכול להגיע בעודו בשדהו דינו כצבי רץ שמפורש במשנה שלא קנה לו שדהו אפי' עומד בצידו משום דאינו משתמר בתוכו כמו שאר מציאה וכ"כ התוס' ובזה דברי רבינו מבוארים שמ"ש או שעומד בקרוב להן פי' או אפי' צבי רץ וגוזלות הפורחים והוא קרוב אליהן שיכול ליקחן מיד בשחייה אחת קנתא לו גם כן חצירו וע"ל (סימן רע"ג): נמצא שנשמרים בתוך שדהו פי' האי נמצא קאי אשניהם אצבי שבור ואעומד בקרוב וצבי רץ ומיירי נמי בעומד בצד שדהו וכמ"ש ואע"פ שלא הזכירו רבינו כאן סמך אמ"ש לפני זה דהא האי לפיכך אדלעיל קאי ולעיל איירי במציאת כסות והדומה לו שאינו יכול לזוז וכאן מצבי שבור ומש"ה הוסיף דבעינן שיכול להגיע וכמ"ש וק"ל. אבל אם אינו יכול להגיעו או שאינן משתמרין בס"י ראיתי שבמקום האי תיבת או כתוב שם אז וז"ל אז אינן משתמרין בתוכו ולכאורה נראה אותה הגירסא לעיקר כי הוא דבר והיפוכו עם מ"ש רבינו לפני זה שכתב ז"ל אם הם בענין שיכול לרוץ כו' נמצא שנשמרים כו' כנגד זה כתב כאן שבאם אינו יכול להגיען אז אינן נשמרין בתוכו מיהו בכל הספרים הנדפסים כתוב תיבת או שאינן משתמרין ולא אז אינן כו' לכן נראה ליישב גירסת הספרים ע"פ מ"ש דאף אם יכול לרוץ אחריהן ולהגיען מ"מ אין שם משתמר עליו כל זמן שאינו עומד בצד שדהו וע"ז כיון כאן במ"ש או שאינן משתמרין ור"ל או שיכול להגיע בו אבל אינו עומד בצד שדהו שאינו שם משתמר עליו בשניהן לא קנה וק"ל. והאי אינו יכול להגיעו ר"ל בכל אופן הנ"ל שיהיה הן שהוא כ"כ רחוק מהצבי שאף שהוא צבי שבור הן שהוא קרוב לו אלא שהצבי אינו שבור ורץ מהר וק"ל: והרמב"ם כתב אפי' משתמר בתוכו כו' בפרק י"ז דאבידה כ"כ והאי משתמר ר"ל מכח עמידתו בצד שדהו משתמר קצת אבל בחצירו המשומר ממש ס"ל להרמב"ם שקונה אפי' בלא אמירה ועבד"ר: